יום טבוח. שאם לא קיבלו התורה היו נטבחים (שבת קכט, ב). וכולם חכמים עושים משתה, ועל שם כך נקרא כמו כן יום טבוח, דכתיב (בראשית מג, טז) וטבוח טבח והכן, כדאמ' עבידנא יומא טיבחא(!) לרבנן דאי לאו הכי כמה נחמן איכא בשוקא.
גם מנהג בכל מדינת אשכנז, שביום השבועות מזמין הראש לתלמידים ולבחורים לסעודה ומרבים בסעודה, ולא נתברר לי טעם למה. ונ"ל שיום שבועות נקרא יום טבוח, שאם לא קבלו התורה היו כולם נהרגים. ואמר רב כהנא אעביד י"ט לרבנן, שאלמלא קבלת התורה כמה נחמן איכא בשוקא. וזה שכתב בפייט בסוף אזהרת (ראשית) 'עצרת ויום טבוח ראייה חגיגה שמחה והקהל ותיקון גדול', שמעינן שעצרת ויום טבוח תרי עניינים. ובמסכת חגיגה מתניתין וגמרא (יז, א) משמע שעצרת נקרא יום טבוח על שם הקרבנות חגיגה ראיה ושמחה. ואין בידי להשוות הדיעות לעת הזאת, וצ"ע.
ערב שבועות שיש בו סכנה שהיה יום טבוח
עושה חדשות כתב:דבר מעניין בהאי סוגיא - נדפס בסוף ספר האזהרות עם פירוש הדור זקן.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים