מיכאל1 כתב:ידועה תשובת הרמב"ם במה שנחלקו המנהגים האם לעמוד דשעת קריאת התורה של עשרת הדברות, שאין לעמוד ויש למחות ביד העושים כן דח"ו אין להעדיף חלק אחד בתורה על משנהו וכולם שווים לטובה.
אמנם מנהג ישראל לא כן וחשבתי ליתן טעם לשבח בזה ע"פ מש"כ בס' ליקוטי הגרי"ז שאמר הגאון ר' שלמה פישר קמיה הגרי"ז ביאור בדברי הגמ' ברכות ה,א וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ולכאורה צ"ב מהו לוחות וכי עשרת הדברות אינם בכלל תורה, ובי' הגר"ש דחזינן שלוחות הוא חלק אחר ולכן קרינן בשבועות בטעם העליון שזוהי קריאת לוחות ולא קריאת התורה, וקלסיה מרן הגרי"ז.
וא"כ יש לומר שזהו חלק התורה שאנו עומדים בו בשבועות שזוהי קריאת התורה של לוחות ולא קריאת התורה רגילה ויש בה דין עמידה, ולפי"ז צריך לומר שהמנהג בעמידה הוא דווקא בשבועות ולא בקריאת פרשת השבוע של ואתחנן ויתרו שהיא בטעם התחתון כמו קריאת התורה רגילה.
ויש לבאר גם דברי הירושלמי מגילה פ"ג ה"ז דאיכא מ"ד שאע"פ שמנהגם היה לברך בקריאת התורה רק ראשון ואחרון מ"מ על שירת הים ברכות וקללות ועשרת הדברות נוהג לברך העולה בפני עצמו, ואיכא מאן דאמר שלא שמע כן, אבל מסברא נראה שמברך על עשרת הדברות, וצ"ב דאם לא שמע כן מהיכי תיתי לחדש כן, ולהאמור י"ל שאיכא טעם בברכה נפרדת על קריאת י' הדברות שאיננה כקריאת התורה אלא היא קריאה אחרת וטעונה ברכה בפני עצמה.
ישראל אליהו כתב:
ולעצם הדברים, אפשר שהרמב"ם כתב כן משום המינים של דורו, ובזמנינו יתיר. דהמינים של זמנינו עוד לא הגיעו למידה הזו..
מיכאל1 כתב:ישראל אליהו כתב:
ולעצם הדברים, אפשר שהרמב"ם כתב כן משום המינים של דורו, ובזמנינו יתיר. דהמינים של זמנינו עוד לא הגיעו למידה הזו..
אכן שמעתי סברא זו ממש מג"ר אשר וויס שליט"א וביאר לפי זה אמאי אין בעיה לכתוב את עשרת הדברות ולתלותם על ארון הקדש כנהוג, ואין לחוש למינים.
פרי יהושע כתב:עד כדי כך מינות??!!, צא ואמור זאת לכל הבני תיירה שמחמרים לעמוד כמנהג הרמ"א והישיבות.
שלמה בן חיים כתב:פרי יהושע כתב:עד כדי כך מינות??!!, צא ואמור זאת לכל הבני תיירה שמחמרים לעמוד כמנהג הרמ"א והישיבות.
התכוונת ברצינות? האם יש לך צד שדברי הרמ"א שמקורם ברוך מדברי המהרם מרוטנבורג יידחו?
מיכאל1 כתב:ישראל אליהו כתב:
ולעצם הדברים, אפשר שהרמב"ם כתב כן משום המינים של דורו, ובזמנינו יתיר. דהמינים של זמנינו עוד לא הגיעו למידה הזו..
אכן שמעתי סברא זו ממש מג"ר אשר וויס שליט"א וביאר לפי זה אמאי אין בעיה לכתוב את עשרת הדברות ולתלותם על ארון הקדש כנהוג, ואין לחוש למינים.
ידידיה כתב:
וכי אין בזמננו חשש שיהיו מי שישמחו לאמץ רק את עשרת הדברות ור"ל לדחות השאר?
מיכאל1 כתב:ידידיה כתב:
וכי אין בזמננו חשש שיהיו מי שישמחו לאמץ רק את עשרת הדברות ור"ל לדחות השאר?
המציאות מוכיחה ש"רעיון" זה עדיין לא קם אצל שום תנועה או ארגון שרוצה לקעקע את היהדות כצורתה, ומשום כך אין לחשוש ממנו.
פרי יהושע כתב:דווקא לא נכון!, לפני כמה שנים היה מי שהציע בתקשורת לאמץ את עשרת הדיברות כאמנה חברתית.
מיכאל1 כתב:ידועה תשובת הרמב"ם במה שנחלקו המנהגים האם לעמוד דשעת קריאת התורה של עשרת הדברות, שאין לעמוד ויש למחות ביד העושים כן דח"ו אין להעדיף חלק אחד בתורה על משנהו וכולם שווים לטובה.
אמנם מנהג ישראל לא כן וחשבתי ליתן טעם לשבח בזה ע"פ מש"כ בס' ליקוטי הגרי"ז שאמר הגאון ר' שלמה פישר קמיה הגרי"ז ביאור בדברי הגמ' ברכות ה,א וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ולכאורה צ"ב מהו לוחות וכי עשרת הדברות אינם בכלל תורה, ובי' הגר"ש דחזינן שלוחות הוא חלק אחר ולכן קרינן בשבועות בטעם העליון שזוהי קריאת לוחות ולא קריאת התורה, וקלסיה מרן הגרי"ז.
וא"כ יש לומר שזהו חלק התורה שאנו עומדים בו בשבועות שזוהי קריאת התורה של לוחות ולא קריאת התורה רגילה ויש בה דין עמידה, ולפי"ז צריך לומר שהמנהג בעמידה הוא דווקא בשבועות ולא בקריאת פרשת השבוע של ואתחנן ויתרו שהיא בטעם התחתון כמו קריאת התורה רגילה.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 100 אורחים