נמצא נדפס בל"א ישן נושן מעשה כו' דעל מה תקנו אקדמות

[פרי_העץ]

כתב באליה רבה סי' תצ"ה סי' ה וז"ל: אחר פסוק ראשון כו'. בט"ז הקשה בזה, ודעתו לומר אקדמות קודם שיתחיל לברכת התורה. וכבר תירץ הכל בתשו' שער אפרים סי' יו"ד ומקיים המנהג. גם נמצא נדפס בל"א ישן נושן מעשה באריכות דעל מה תקנו אקדמות וסיים שכיון [ש]המעשה היה במדבר לכן תקנו לומר אחר במדבר סיני זכר לנס.

האם ידוע שם הספר?

בספר "חג השבועות" מביא מעשה זה וכותב יתכן שכוונתו לאגדה שנדפסה בלשון אשכנז בפיורדא תנ"ך, ואמסטרדם תס"ך. (ובזה הלשון ראיתי במאמר של ד"ר נפתלי סג"ל ברגר ב"עצרת ליחיאל", שניהם נדפסו בשנת תשנ"ז). מלשונו "יתכן" (או "נראה כוונתו") מובן שלא ראה בפנים ואינו אלא השערה בעלמא. אולם יש לקחת בחשבון שהאליהו רבה שחי בין השנים ת"כ - תע"ב (או תע"ה) כתב נדפס בל"א ישן נושן לא כ"כ מסתבר שבהם מדובר.

בחיפוש באוצה"ח ראיתי את הספר "די היסטארישע אלעגאריא פון ר' מאיר ש"ץ" שנראה לי שעמד בנושא, אולם אני מנסה לשבור את השיניים אחר הנכתב שם בל"א.

אודה לכל פרט בנידון.

[תולעת ספרים07]

רב פרי העץ
לא הבנתי כוונתך - והרי ידוע ומפורסם הסיפור של רבי מאיר שץ ז"ל שתיקן את ההקדמות - ובאיזה נסיבות תיקן אותו.
וכי משהו מפקפק בזה?
בזמנו אכן ראיתי מפקפקים בזה בהיות שלשון וניבי התרגום שם אין להם כיוון אחיד - אין זה מתאים לתקופת אונקלוס ולא לתקופת הזוהר ושאר התרגומים בארמית - כלומר, עירוב דברים יש שם - פעמים הוא מתאים לתקופת התנאים ופעמים לתקופת הנ"ך ועוד כהנה.
ואני אומר אדרבא - משם ראיה שרבי מאיר ש"ץ אמרו ברוח הקודש - ולכן אין לסגנון האקדמות כיוון כל שהוא...
וידוע שרש"י מעתיק את דברי רבי מאיר ש"ץ ללא עוררין וכפוסק אחרון.

[פרי_העץ]

תולעת שליט"א

לא היו לי כוונות טמירים כלל, מבקש אנכי לדעת את שם הספר בו נדפס הסיפור שמביאו באליה רבה.

ובמש"כ והרי ידוע ומפורסם כו', הנה אנכי מצאתי שכבר נדפסו בכמה נוסחאות.

[גוראריה]

אם הכוונה לסיפור הסמבטיון אדרבה, יביאו חכמי אתרא קדישא הדין מקורו נאמן, וגם תשובה לשאלה היאך חצה את הסמבטיון בחזור כדי להיטמן בגוש חלב.

[תולעת ספרים07]

גם האור החיים חצה את הסמבטיון חזרה - ועוד הרבה סיפורים אין ספור - וידוע גם הסיפור עם רבי עקיבא יוסף שלזינזר זצ"ל ועוד הרבה כהנה.

[גוראריה]

גם האור החיים חצה את הסמבטיון חזרה - ועוד הרבה סיפורים אין ספור - וידוע גם הסיפור עם רבי עקיבא יוסף שלזינזר זצ"ל ועוד הרבה כהנה.

ערבך ערבא צריך.

[זרח]

מהי באמת המקור של הסיפור על ר' מאיר ש''ץ?

[תולעת ספרים07]

כבר נשפכו על זה סופרטנקים של דיו - לדעתי זה יותר ממגוחך להתחיל כאן עם הוויכוח הזה - סמבטיון יוכיח על השבת וכמבואר בגמ' - קצת כבוד לא יזיק...

[אוצר החכמה]

כתב באליה רבה סי' תצ"ה סי' ה וז"ל: אחר פסוק ראשון כו'. בט"ז הקשה בזה, ודעתו לומר אקדמות קודם שיתחיל לברכת התורה. וכבר תירץ הכל בתשו' שער אפרים סי' יו"ד ומקיים המנהג. גם נמצא נדפס בל"א ישן נושן מעשה באריכות דעל מה תקנו אקדמות וסיים שכיון [ש]המעשה היה במדבר לכן תקנו לומר אחר במדבר סיני זכר לנס.

האם ידוע שם הספר?

בספר "חג השבועות" מביא מעשה זה וכותב יתכן שכוונתו לאגדה שנדפסה בלשון אשכנז בפיורדא תנ"ך, ואמסטרדם תס"ך. (ובזה הלשון ראיתי במאמר של ד"ר נפתלי סג"ל ברגר ב"עצרת ליחיאל", שניהם נדפסו בשנת תשנ"ז). מלשונו "יתכן" (או "נראה כוונתו") מובן שלא ראה בפנים ואינו אלא השערה בעלמא. אולם יש לקחת בחשבון שהאליהו רבה שחי בין השנים ת"כ - תע"ב (או תע"ה) כתב נדפס בל"א ישן נושן לא כ"כ מסתבר שבהם מדובר.

בחיפוש באוצה"ח ראיתי את הספר "די היסטארישע אלעגאריא פון ר' מאיר ש"ץ" שנראה לי שעמד בנושא, אולם אני מנסה לשבור את השיניים אחר הנכתב שם בל"א.

אודה לכל פרט בנידון.

אולי בספר מעשי נסים שנושאו הוא הסמבטיון תמצא את מבוקשך
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?147147

[פרי_העץ]

אולי בספר מעשי נסים שנושאו הוא הסמבטיון תמצא את מבוקשך
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?147147

חשוב לי לדעת פרט אחד, לאיזה ספר התכוון באליה רבה.

[תולעת ספרים07]

תן לי להניח השערה בעלמא - לבטח לא לספר באידיש (לשבור בו את השניים).

[כותב]

בחיפוש באוצה"ח ראיתי את הספר "די היסטארישע אלעגאריא פון ר' מאיר ש"ץ" שנראה לי שעמד בנושא, אולם אני מנסה לשבור את השיניים אחר הנכתב שם בל"א.

תמצית דבריו, כי מה שמובא בספר באר שבע (כת"י) להג"ר אברהם יגל זצ"ל: "ולקהילות הקדושות בני אשכנז נמצא מגילה אחת אשר קצתם נוהגים לזוכרה בשבועות אותה", בודאי הכוונה למגילה שנכתבה בלשון אידיש ולא בלשה"ק, כי לא לא ידוע כלל על מקור לסיפור של ר"מ בעל אקדמות בלשה"ק. ועל זה הביא דברי האליה רבה כראיה לדבריו שנמצא רק באידיש, שהרי כתב "וגם נמצא נדפס בל"א [=בלשון אשכנז] ישן נושן מעשה באריכות וכו'".

ואח"כ ממשיך להביא מקורות נוספים לסיפור.

בקיצור, הנוגע לענין, שהוא נקט בפשיטות שפוענח הר"ת הוא: בלשון אשכנז.

ולאלקים פתרונים.

[למאי_נמ?]

viewtopic.php?f=28&t=5137