פורום אוצר החכמה

המעיין כתב:כיוון שידעתי שיהיו טענות כאלה (מתנשאות אנחנו מכירים ומבינים הכל הצד השני לא) ציינתי בפירוש את השפע של מתיקות התורה בל"ג בעומר דווקא ביומא דרשב"י אותו מפסידים הנמצאים במחולות.

ועיקר הכוונה שלי היתה לציין את הצד ההפוך ולטעון כנגד הטיעון הזה של אתם אינכם מבינים במה מדובר. לא היה מזיק לאמץ כאן כבוד לגדולי התורה משני הצדדים ולומר. אולי גדול ליטאי פלוני לא היה במירון, אבל הוא מספיק חכם להבין במה מדובר ולצייר בדעתו מה קורה שם ולשפוט שבכל אופן עדיף ללמוד תורה. או לצד השני לטעון שגם הגדול החסידי שנוסע לשם מחשיב את לימוד התורה ומבין את מעלתה ובכל אופן חושב שראוי לנסוע למירון.
ואז להתווכח ולדון מי צודק ואחרי מי צריך כל אחד ללכת או כל מה שידונו כאן. אבל לא להעלות טענות מסוג הצד השני פשוט לא מספיק מבין במה מדובר.

בברכה המשולשת כתב:

קו ירוק כתב: אבל אילו הגר"א היה מכוון (ואינני יודע, כי אולי לא זו צורת התפילה, כמו שיש בכתובים), היה מכוון בנוסח שלו - אשכנז.

"אף כי רוחו הקדוש היה עטוף בסודות וכוונות התפילה רזין עילאין, בכל זאת שפתיו ברור מללו ע"פ חוקי הדקדוק וההגיון אשר ידו בכל משלה" (סערת אליהו לרבינו אברהם בן אדוננו הגר"א. מובא בהקדמה לסידור אזור אליהו)

קו ירוק כתב:

ישועות ישראל כתב:כבוד מלכים.jpg[/attachment]

התיאור המצוטט מהאוה"ח היה או לא היה.
עכ"פ המספר שכתב עליו שהיה גונח כבהמה - מכאן ואילך לא נאמן עלי אפי כקליפת השום בגודל אצבע על אצבע, כי כל מטרתו לרומם את העלייה לשם גם במחיר של התבטאות מסלידה ובוטה כלפי האור החיים ז"ל. וזה מחדד את הבעייתיות שבתופעת התפתחות רגשי קודש מזוייפים ומלאכותיים, שאשכול זה דן בהם.

קו ירוק כתב:כן כן, התנאים אומרים על עצמם. ואפשר לראות המון ביטויים כאלו אצל גדולי הדורות: במקרה אני נזכר, בתפארת ישראל שמלא בביטויים מפליגים מאוד בהתבטלות כלפי רעק"א!
אבל הוא כתב בעצמו על עצמו, אבל לכתוב זאת על אחרים?
אני שאלתי את עצמי, בא נניח שאנו נכתוב על המגיד ממזעריטש או על הגר"א שעלו לרגל והיו מנהמים כבהמה והולכים כבהמה - אנחנו נהין כך לכתוב עליהם?

פלתי כתב:וכמו שכתוב בהרבה מאד מקומות "צווח ככרוכיא" שפירושו עגור או עורב. ואין בכך שום גנאי.

משולש כתב:אוסיף את תלונתו של מרן בעל רב פעלים על מה שכתב מהרש"ל "ואילו היה רשב"י עומד וצווח לפנינו..."

משולש כתב:

פלתי כתב:וכמו שכתוב בהרבה מאד מקומות "צווח ככרוכיא" שפירושו עגור או עורב. ואין בכך שום גנאי.

הקדמתי רפואה למכה...

משולש כתב:אוסיף את תלונתו של מרן בעל רב פעלים על מה שכתב מהרש"ל "ואילו היה רשב"י עומד וצווח לפנינו..."

(וכעס עליו אע"פ שלא הזכיר כרוכיה. אמנם המהרש"ל בחריפות לשונו סבר שזה מתקבל, וכנראה יש כאן גם הבדל מנטלי בין תרבויות שונות ורחוקות זו מזו).

מה שנכון נכון כתב:עוד סילוף אופייני.
הר"פ מתכוין בכלל למשהו אחר. עיין בהקדמתו.

אוצר החכמה כתב:לכאורה צודק הרב משנ"נ התלונה של הר"פ על המהרש"ל אינה על הביטוי צווח אלא על זה שכתב שאפילו הכי לא היה שומע לו.

איש_ספר כתב:

שעת הכושר כתב:

ש. ספראי כתב:אבל הרב מבריסק היה אומר בשם אביו הגר"ח ש"מה הקב"ה לכל- אף רשב"י לכל", החזו"א היה נוסע ב3 אוטובוסים כל צד למירון כל לג בעומר, החפץ חיים היה מגיע למירון מראדין במסי"נ והרב שך היה מקפיד להגיע לשם לותיקין וגומר את כל התהילים בבכיה, כאשר הגרח"ק היה מדליק שם את המדורה בכל שנה לפני השקיעה והסטייפלר היה מדבר בהתפעלות על "יום הכיפורים בפנים ושמחת תורה בחוץ". האם גם אז מבקשי המקורות היו דורשים מקורות בן אלף שנים והיו מתייחסים בסלחנות מהולה בחיוך לעולים מירונה?

האשכול בכללותו מחכים ומרתק מאד, והוא מועיל לפתוח אופקים לכה"פ במידה מסויימת, גם אם לא בהכרח לשינוי דעה. תודה למשתתפים אשר דבריהם בנחת נשמעים.

אבל הקטע שציטטתי קשה עלי מאד לעיכול בשתיקה. הרי זוהי בדיוק ליבת ההבדל בין אלו שלא ממציאים דברים מעבר למה שכתוב, וכל זמנם עמלים לברר ולדקדק שמועתם, והחינוך שלהם מבוסס על הביקורת העצמית וחתירה תמידית למקורות, ובין אלו שעושים כך בשיטתיות ובעיקרון, ואומרים את זה גם בפירוש, על גודל המעלה של דברים הבאים מתוך רגשות הלב והתנדבות ולא מתוך ההכרח של היצמדות אל המקורות.

כבר קדמו לרב ספראי צדיק אחד, שבמענה לחכם אחד שקטרג על מנהג קהילתו לומר הלל בער"פ על אפיית מצות בברכה, שקבלו כך מאליהו זל"ט, ותמה אותו חכם האם כך מתבררת הלכה, והשיבו אותו צדיק, תשובה ניצחת: אם היה כתוב בבאר היטב, דאס איז גוט? ולא יהיה הבאר היטב עדיף על אליהו הנביא! ואף אתה אמור לו, אילו היה (אליהו) שם (בבאה"ט) לא היה נדפס על הגליון.
===

על התעוררות של שקר, הבאתי בעבר על אותו צדיק שגנח בתפילתו ואח"כ דפק על הבימה והכריז כי השבר אשר הוא שובר יצא מגדרו וכו'...

קו ירוק כתב:לכאו' הביטוי צווח או צווח ככרוכיא, הוא על הגדרת הצעקה החזקה שקוראת בקול ניחר, כי אין שומע לו. ולא ביטוי נחות על האישיות של הצווח.

אוצר החכמה כתב:לזה התכוונתי רק אתה מדייק יותר. כלומר לא המילה צווח היא העניין אלא העמדה. אם היה אומר המהרש"ל כשם שאם יבא אליהו ויאמר שחליצה במנעל לא נשמע לו שכבר נהגו העם בסנדל כך אם יבא רשב"יויאמר שצריך לעשות כך וכך לא נשמע לו שכבר נהגו העם לא היה הר"פ מתלונן.

חבר פורום אוצר החכמה כתב:כבר כתב המקורות "עומד בעת צרה" "צורת תקיעת שופר" ...

חיימשה כתב:כבר כתב פה פעם מי שכתב, שלסטייפלער זצוק''ל היה רח הקדש כפשוטו. לא רוה''ק חסידית...
אותו אדם ברור לו שלסייפלער יתכן לומר שהיה רוה''ק, אך באר מים חיים למשל לא, כי הוא לא למד משנה ברורה.
אם הייתי משתמש בשפתו של הרב ''קו ירוק'' הייתי אומר שזה ''גובל בכפירה''.

משולש כתב:

חיימשה כתב:כבר כתב פה פעם מי שכתב, שלסטייפלער זצוק''ל היה רח הקדש כפשוטו. לא רוה''ק חסידית...
אותו אדם ברור לו שלסייפלער יתכן לומר שהיה רוה''ק, אך באר מים חיים למשל לא, כי הוא לא למד משנה ברורה.
אם הייתי משתמש בשפתו של הרב ''קו ירוק'' הייתי אומר שזה ''גובל בכפירה''.

לא בגלל זלזול באדמורים ח"ו, אלא בגלל זלזול באמינותם של סיפורי חסידים. וכבר נטחן פה פעם למיטב זכרוני.

חיימשה כתב:ואותו סיפור גופא, אם עבר גיור לחומרא והטפת דם ע''י מגיד ליטאי, הריהו חוזר לחזקת כשרותו. [אפשר להצביע על מאות כאלו].

חיימשה כתב:לשם כך אצטרך להמתין להופעת עלוני הפרשה הבאה...

דודי צח כתב:ומדי דברי על הגריש"א, סיפר לי מי שראה את ספרו של הגרב"צ קוק מירושלים, ובו פניני פסקים של הרב אלישיב. הלה אומר לו שהגריש"א נשאל בספר הנ"ל אם לנסוע למירון בל"ג בעומר, ותשובתו בשתי מילים: 'ביטול תורה' - אך בעמוד הבא, נשאל הגריש"א אם מותר לנסוע לים בימי ספירת העומר, ותשובתו שמותר. כאשר נשמטת התשובה 'ביטול תורה', הלה נבהל ותהה איך אפשר להעמיד שני פסקים אלה עמוד מול עמוד...