פורום אוצר החכמה

פרי יהושע כתב:העלתה טענה שהתיקון המקוצר זה יכול לגרום קלקול אצל עמי הארץ שאינם בקיאים ומסורת אבותיהם בידיהם זה האשכנזי שהיה נוהג ע"פ אבותיו גם לקרוא משניות, וזה הספרדי שהיה נוהג ע"פ אבותיו לקרוא תיקוני זוהר וכדו', והלא המטרה כאן להכניס את התיקון לבני הישיבות שלא היו רגילים בו.

הועלתה הצעה לקרוא לזה תיקון לבני ישיבות נוסח ליטא, אבל איני יודע אם זה יערב לחייך טעמם של היזמים.

ניתן להוציא תיקון רגיל, שההוספות מהשל"ה יהיו בכתב שונה [וקטן יותר?] ובא לציון גואל!
זה מאוד פשוט. כך אני מסמן לעצמי ב'תיקון' שלי את ההוספות מהשל"ה, ולפי לחץ הזמן אני מדלג עליהם.
כך גם התיקון יוכל להימכר הן לספרדים והן לאשכנזים

ב"ה התבסמתי מהתיקון המצויין הלז, והבחנתי ברמת דיוקו מכמה פנים, בהשוואה לספרים אחרים. ואכן "תיקון גדול עשו כאן" כמופיע בראש המהדורה. ייש"כ!

רק כמה נקודות לבירור:
א) כמדומה שנשמט החולם משם הוי"ה ב"ה.
ב) בעמ' נז תיבות 'חותיהם' - 'חות', כמדומה שדגשי הוי"ו קפצו מעליהן.
ג) עמ' פד "כי כאשר השמים הַחֳדָשִׁים", אשמח לדעת מקור ניקוד זה (חי"ת בחטף קמץ).
ד) עמ' קט 'וַאֲלַקֳטָה בשבלים', וכן 'ותאמר אֲלַקֳטָה-נא', הקו"ף בחטף קמץ כמש"כ המנח"ש. אך אשמח לדעת מקור העדר הדגש מן הקו"ף (שלא כבספרים שאני מכיר).
ה) עמ' קכה כמדומה נשמטו הטעמים משלושת פסוקים ראשונים דאסתר.

גם אני רכשתי (בדמים תרי עשר כמו שהעירו למעלה), והתבשמתי, וגם ראיתי עוד רבים שהתבשמו בבושם, וכמיני ריחות טובות שהתבשם בהם כל העולם כולו מהר סיני ביום נגלה השם בענן כבודו ללמד לעמו תורה ומצוות, ועליהם שורר שלמה מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל.

כמה הערות בבחי' בקרו טלה רך וטוב:
- על מנת שלא יבלבל כפי שהעירו למעלה, אולי היה כדאי לשנות על הכריכה "כנוסח האריז"ל", ולא "מדויק ע"פ האריז"ל" שמשמעו כפי התיקון
הרגיל רק שדקדקו בנוסח. (אף שבהקדמה ובהסכמה הכל מבואר שפיר, אבל יש שקשה עליהם הקריאה. בפרט בלי ניקוד. ובפרט בחנות כשרוצים לקנות ואין זמן).
- תלמידי חכמים שהם קהל היעד של התיקון, היו שמחים לעוד קצת הסבר ו'מקרא'. כלומר, מה סדר הדברים, היכן יש תוספות מעבר לג' פסוקים ומדוע, וכו'.
- את מילות ה'כתיב' (במקום שיש 'קרי') כדאי יותר להקטין למען ירוץ הקורא.
- בפר' פנחס (עמ' נ"ו) הובאו כמה פסוקים לפני הג' פסוקים רק בשביל להראות שזה אינו הקרבן של שבועות, לא ברור למה זה נחוץ לדעת, וגם אם כן היה אפשר לכתוב בהערה 'פסוקים אלו של שמע"צ ולא של שבועות', ומ"מ לא היה צריך לכתוב זה בצורת כאילו חלק מהתיקון - אף שיש הערה למטה שמסבירה שא"צ לומר הפסוקים האלו.
- אגב, האם באמת צריך לחזור על פסוק בכדי לסיים בטוב (למשל 'סוף דבר הכל נשמע' בסוף קהלת), גם כאשר בין כך לא מסיימים את הקריאה שם אלא ממשיכים בקריאת התיקון? פשיטא שבתיקונים הדפיסו כך עד היום, אבל מעניין האם נעשה בירור בדבר, והאם הורה ר' שריה איזה דבר בנידון.

ומסיימים בטוב, ר' מוטלע נשכיזער היה גוטער ייד וגם יבל"ח המסדר להתיקון ג"כ עשה מעשה טוב וזיכה רבים וזכה, כה יעזרנו השי"ת לקבל התורה באהבה מיט די ביידע הענט, אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד.

היה מתאים שיעלה לאוצר. הלא כן?

תודה רבה מקרב לב ונפש לכל המברכים והמעירים. ההערות נאספות ונבדקות לקראת התקנת מהדורה שניה. שהיא כמובן תעלה לאוצר.

במטותא, שאלה והערה:

בהקדמת הזוהר (לו צויין בשעה"כ):

...למלעי באורייתא, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובמדרשות דקראי, וברזי דחכמתא, בגין דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא...

ומבואר שחלק בלתי נפרד מהתיקון, הוא, לימוד מדרשות דקראי ורזא דחכמתא, ממש כמו לימוד פסוקי התנ"ך.

והנה, בשער הכוונות (ובשער התפלה) פורט סדר התיקון:

וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה... תתחיל מפרשת בראשית... וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר, תקרא כל נביא ונביא, וכל כתוב וכתוב מן הכתובים, ע"ד הנזכר, ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים... וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא. ואח"כ תעסוק כל שאר הלילה בסודות התורה ובספר הזוהר כפי השגת שכלך.

ומעודי תמהתי, שכן נראה שהקפיד לערוך כסדר האמור בזוהר, אך לכאורה השמיט הלימוד ב'מדרשות דקראי'; ולפי סדרו נמצא עוסק מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים וברזי דחכמתא. ושמא יש ליישב (בדוחק) דס"ל ד'מדרשות דקראי' כלולים ברזי דחכמתא ובעיקר בלימוד הזוהר. אודה למי שיישב באופן יותר מרווח.

מ"מ בנוגע לתיקון המדויק ע"פ האר"י - לו זכינו אשתקד, הנה הוא מסתיים אך ורק באמירת סדר הכתובים כמפורט בשעה"כ, ולא עוד. ולכאורה היה מקום להוסיף עוד פיסקה אחת, שיש בה משום 'רזי דחכמתא' (ואולי אף 'מדרשות דקראי'), כפי שיראה לנכון לחכמי מדע ונבוני דבר העוסקים במלאכת הקודש, ועל צבאם זקן בית הקבלה שליט"א, למען תהיה ולו בית אחיזה קלה גם לאנוש כערכי בחלק הנזכר, שהוא כאמור חלק בלתי נפרד מסדר הזוהר והאר"י.

יעקובי כתב:במטותא, שאלה והערה:

בהקדמת הזוהר (לו צויין בשעה"כ):

...למלעי באורייתא, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובמדרשות דקראי, וברזי דחכמתא, בגין דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא...

ומבואר שחלק בלתי נפרד מהתיקון, הוא, לימוד מדרשות דקראי ורזא דחכמתא, ממש כמו לימוד פסוקי התנ"ך.

והנה, בשער הכוונות (ובשער התפלה) פורט סדר התיקון:

וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה... תתחיל מפרשת בראשית... וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר, תקרא כל נביא ונביא, וכל כתוב וכתוב מן הכתובים, ע"ד הנזכר, ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים... וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא. ואח"כ תעסוק כל שאר הלילה בסודות התורה ובספר הזוהר כפי השגת שכלך.

ומעודי תמהתי, שכן נראה שהקפיד לערוך כסדר האמור בזוהר, אך לכאורה השמיט הלימוד ב'מדרשות דקראי'; ולפי סדרו נמצא עוסק מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים וברזי דחכמתא. ושמא יש ליישב (בדוחק) דס"ל ד'מדרשות דקראי' כלולים ברזי דחכמתא ובעיקר בלימוד הזוהר. אודה למי שיישב באופן יותר מרווח.

מ"מ בנוגע לתיקון המדויק ע"פ האר"י - לו זכינו אשתקד, הנה הוא מסתיים אך ורק באמירת סדר הכתובים כמפורט בשעה"כ, ולא עוד. ולכאורה היה מקום להוסיף עוד פיסקה אחת, שיש בה משום 'רזי דחכמתא' (ואולי אף 'מדרשות דקראי'), כפי שיראה לנכון לחכמי מדע ונבוני דבר העוסקים במלאכת הקודש, ועל צבאם זקן בית הקבלה שליט"א, למען תהיה ולו בית אחיזה קלה גם לאנוש כערכי בחלק הנזכר, שהוא כאמור חלק בלתי נפרד מסדר הזוהר והאר"י.

ברוך שכוון ברוך הוא וברוך טעמו

יפה מאוד.
תודה רבה על הדברים הנכוחים.

שו"ר שהערת הרב יעקובי נרמזה כבר בדברי הרחיד"א בלב דוד פל"א

ובכן ישתקע ולא יאמר שום לימוד בלילה הקדושה הזו עד אשר יקראו מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ואח"כ ילמדו במקום שלבם חפץ בזהר הקדוש ובמאמרי המדרש המודפסים אצל התקון כי בזה יצאו י"ח אמרי בספר הזהר

הופיע התיקון במהדורה שניה. ההוספות מפורטות בהודעה המוצגת בתחילתה

מהדורה שניה תשע"ז
במהדורה זו, השלמנו איזה חסרונות של טעמים ונקודים שנשמטו ממקומם; סדרנו ספרי הנ"ך כפי שהם בדברי חז"ל ב"ב יד ב, וכ"ה הסדר הנכון גם למכוונים (עי' פת"ע החדש ח"ז ע' קנא); בכמה מספרי נ"ך הוספנו פסוקים להשלים לפרשה, עפמש"כ בשעה"כ: 'ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או ה' פסוקים הן בתחלת איזו פרשה הן בסופה תקראנה כולה', ואע"פ שמשמעות דבריו רק בחמישה חומשי תורה בלבד (וסימן לדבר שאף בקריאת ההפטרות אין מקפידים על התחלה או סיום פרשה), מ"מ לא נמנעו מלהציג הפסוקים המשלימים לפרשה גם בספרי הנ"ך, ולאות שהדבר חדש ואינו מוכרע, הצגנו אותם באות קטנה.

בנוסף לכך, נוספו בסוף התיקון ב' קטעים מן המכילתא והזוהר. והרי זה כמדובר. ולתשוקת הרב לעומקו, נוסף קטע מדברי הרב האר"י בשעה"כ, למען ידע הלומד על מה הוטבעו אדניו של תיקון זה.

ייש"כ על הבשורה!
מתי יהיה בחנויות הספרים?

אשי ישראל כתב:

פרי יהושע כתב:העלתה טענה שהתיקון המקוצר זה יכול לגרום קלקול אצל עמי הארץ שאינם בקיאים ומסורת אבותיהם בידיהם זה האשכנזי שהיה נוהג ע"פ אבותיו גם לקרוא משניות, וזה הספרדי שהיה נוהג ע"פ אבותיו לקרוא תיקוני זוהר וכדו', והלא המטרה כאן להכניס את התיקון לבני הישיבות שלא היו רגילים בו.

הועלתה הצעה לקרוא לזה תיקון לבני ישיבות נוסח ליטא, אבל איני יודע אם זה יערב לחייך טעמם של היזמים.

ניתן להוציא תיקון רגיל, שההוספות מהשל"ה יהיו בכתב שונה [וקטן יותר?] ובא לציון גואל!
זה מאוד פשוט. כך אני מסמן לעצמי ב'תיקון' שלי את ההוספות מהשל"ה, ולפי לחץ הזמן אני מדלג עליהם.
כך גם התיקון יוכל להימכר הן לספרדים והן לאשכנזים

אני מבין שהצעתי לא התקבלת.
יודעים על מישהו שהוציא תיקון כזה? אם לא אז מוזמנים להרים את הכפפה. לדעתי זה דבר קל לבצוע וההכנסות קלות ובטוחות למדי

בעזרת ה' מחר, ראש חודש סיון ה'תשע"ז, יתפרסם בירחון 'האוצר' מאמר על תיקון ליל שבועות, ובו תובא רשימה שלפיה ניתן לערוך תיקון כסדר האריז"ל בעזרת תנ"ך פשוט.
כמו כן סומנו שם ההוספות מהשל"ה וכמה הערות בענין.

אשי ישראל כתב:בעזרת ה' מחר, ראש חודש סיון התשע"ז, יתפרסם בירחון 'האוצר' מאמר על תיקון ליל שבועות, ובו תובא רשימה שלפיה ניתן לערוך תיקון כסדר האריז"ל בעזרת תנ"ך פשוט.
כמו כן סומנו שם ההוספות מהשל"ה וכמה הערות בענין.

המאמר התפרסם. מי יכול לעשות קישור לאשכול על חוברת 'האוצר' החדשה?

מצורף כאן המאמר בגרסת וורד [כיוון שבחוברת סוג הכתב מקשה על ההבחנה בין כתב רגיל, לבין כתב נטוי שבו סומנו ההוספות שאינן באר"י ובשל"ה]

האם ניתן להשיג בארה"ב?

קניתי בחנות 'אור החיים' תיקון ליל שבועות מדויק ע"פ האריז"ל, ב"ב תשע"ז. ע"פ הגר"ש דבילצקי שליט"א, עם הסכמתו.
טל'' להערות 0548412949

.

איש_ספר כתב:ומש"כ לשער שהוא טעות מעתיק, מלבד שהוא רחוק מחמת עצמו, הנה עתה בהגלות נגלות 'שער התפילה' מטהרת יד קודש הרח"ו, http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?150836&BOOKS ושם נמצא שם היה כל הנוסח שבשעה"כ כולל קריאת ג' פסוקים מחבקוק.

יתירה על כך, מעצם הלשון שכתב הרב 'ובהגיעך לחבקוק' מוכח שתיקן לקרות כל אחד מהנביאים, שאם לא כן איך 'יגיע' לחבקוק שאינו בתחילת ובסוף תרי עשר.

ועל התמיהה שאין אלא כ"ד ספרים, מה יאמר על קריאת הפרשיות בתורה ג' פסוקים שגם כן אינם מכ"ד ספרים, וכמו כן יש לקרוא כל אחד מהתרי עשר.

השתמשתי בתיקון הנ"ל בליל חג השבועות, ונהנתי כל כך, גם מהגופנים והסדר, עד שהשתמשתי בו גם עבור שמיעת קריאת מגילת רות וקריאת התורה, מאחר שהכתב הגדול והברור סייע מאד להקשבה בשעה שעייפים.
יישר כח רב לכל מזכי הרבים.

מעט תיקונים:
א. כשכתוב ה' אלקים בכתיב הוי"ה [בריש פר' ואתחנן, וזכורני כן במקום נוסף], א' של אלקים מנוקדת בשו"א, אך צריך לנקדה בחטף סגול, שהוא המורה על קריאת אלקים.
ב. עשרת הדברות בטעם התחתון [ביתרו ובואתחנן], הניקוד של 'לא תרצח' הצ' הוא בפתח ולא בקמץ.

יהודה בן יעקב כתב:ב. עשרת הדברות בטעם התחתון [ביתרו ובואתחנן], הניקוד של 'לא תרצח' הצ' הוא בפתח ולא בקמץ.

אצל ברויאר גם בטעם התחתון - בקמץ.

viewtopic.php?f=45&t=38331&p=430650&hilit=%D7%98%D7%A2%D7%9D+%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9F#p430874

חיימקה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:ב. עשרת הדברות בטעם התחתון [ביתרו ובואתחנן], הניקוד של 'לא תרצח' הצ' הוא בפתח ולא בקמץ.

אצל ברויאר גם בטעם התחתון - בקמץ.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9F#p430874

לא ראיתי את דברי ברויאר [לא הבנתי את הקישור שצירפת], אך כתבתי דברי ע"פ הביאור הלכה סי' תצד.

יהודה בן יעקב כתב:

חיימקה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:ב. עשרת הדברות בטעם התחתון [ביתרו ובואתחנן], הניקוד של 'לא תרצח' הצ' הוא בפתח ולא בקמץ.

אצל ברויאר גם בטעם התחתון - בקמץ.

viewtopic.php?f=45&t=38331&p=430650&hilit=%D7%98%D7%A2%D7%9D+%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9F#p430874

לא ראיתי את דברי ברויאר [לא הבנתי את הקישור שצירפת], אך כתבתי דברי ע"פ הביאור הלכה סי' תצד.

אמת שכן הוא בבה"ל - שהוא כמעט מילה במילה משו"ע הרב שם.

אבל בברויאר ובהרבה כת"י בקמץ - ראה במצורף בסופו. [הקישור הוא מאמר על טעם תחתון ועליון, ואף שם מבואר בסוף בקצרה, אבל יותר מפורט במצורף]

אם ספרתי נכון, הוא מביא הרבה יותר כת"י שהצד"י בפתח, וכן הרבה דפוסים, למרות שבברויאר הוא בקמץ.

יהודה בן יעקב כתב:אם ספרתי נכון, הוא מביא הרבה יותר כת"י שהצד"י בפתח, וכן הרבה דפוסים, למרות שבברויאר הוא בקמץ.

כבודו טען שבתיקון צ"ל בפתח ולא בקמץ - רק טענתי לכבודו שלא כולם סוברים כך, בלא להיכנס כלל לוויכוח מי הצודק.
וממילא זכותו של בעל התיקון שליט"א לעשות כרצונו.

השנה ראיתי שבתכלאל תורת אבות לשבועות הדפיס גם ג' פסוקים מעזרא ונחמיה...!
לפחות לא שם משמואל א' ושמואל ב.

יוצא פוניבז' כתב:
אגב, הרעיון של אמירת ג' פסוקים מתחילת וסוף כל פרשה, נמצא כבר לפני האר"י, במחזור רומניא משנת רפ"ג (יש באוצר), ונהגו כן ביום שמחת תורה. ע"ש.
אשמח לשמוע אם ידוע כן מעוד מקורות.

מחזור רומניא ונציה רפ''ג.JPG

מה שנכון נכון כתב:כי"ב יש לדון על נצבים וילך.[/size]

כל הענין פלא. הרי אין לחלוקת הפרשיות מסורה מחז"ל (וידועים דברי חזה התנופה: חילוק הסדרים וחיבוריהם הוא כדי שתעלה קריאת כל התורה בשנה אחת, ולכן כל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא הנאות, ואין הסידור ההוא הלכה קבועה רק מנהג, ואינו חובה לשנות מנהג הנהוג בברכה לקיים סימן סגרו ופתחו וכן כל כיוצא בשאר סימנין), וידוע שלבני תימן יש כמה חילוקים, ובימי הראשונים היו חילוקים נוספים, ויעוי' גם באשכול על פרשת נשא, ויעו' רשב"ם סו"פ ויחי!

ובכן מה כל הענין באמירת ו"פ מכל פרשה?

ואעפ"כ מצאנו בספרים חלוקת התורה לג"ן פרשיות.
כמדומני שיש דוגמאות נוספות לכך שרמזי ועניני קבלה נקבעים נתלים ומכוונים כנגד מנהגים מאוחרים יחסית.

מה שנכון נכון כתב:כמדומני שיש דוגמאות נוספות לכך שרמזי ועניני קבלה נקבעים נתלים ומכוונים כנגד מנהגים מאוחרים יחסית.

ונגע בכך הגרש"פ בהקדמה לבית ישי (פסוד"ז, מאה קולות) ועוד. וכמדומה שהבאתי דבריו בעבר פורום.

איש_ספר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:
אגב, הרעיון של אמירת ג' פסוקים מתחילת וסוף כל פרשה, נמצא כבר לפני האר"י, במחזור רומניא משנת רפ"ג (יש באוצר), ונהגו כן ביום שמחת תורה. ע"ש.
אשמח לשמוע אם ידוע כן מעוד מקורות.

מחזור רומניא ונציה רפ''ג.JPG

מה שנכון נכון כתב:כי"ב יש לדון על נצבים וילך.[/size]

כל הענין פלא. הרי אין לחלוקת הפרשיות מסורה מחז"ל (וידועים דברי חזה התנופה: חילוק הסדרים וחיבוריהם הוא כדי שתעלה קריאת כל התורה בשנה אחת, ולכן כל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא הנאות, ואין הסידור ההוא הלכה קבועה רק מנהג, ואינו חובה לשנות מנהג הנהוג בברכה לקיים סימן סגרו ופתחו וכן כל כיוצא בשאר סימנין), וידוע שלבני תימן יש כמה חילוקים, ובימי הראשונים היו חילוקים נוספים, ויעוי' גם באשכול על פרשת נשא, ויעו' רשב"ם סו"פ ויחי!

ובכן מה כל הענין באמירת ו"פ מכל פרשה?

כנראה כוונתך לריש פרש ויחי.
בכל אופן, לכאורה אדרבא, משם ראיה הפוכה, כמבואר שם במדרש רבה והביאו רש"י
"ויחי יעקב בארץ מצרים, למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה..."

איש_ספר כתב:השנה ראיתי שבתכלאל תורת אבות לשבועות הדפיס גם ג' פסוקים מעזרא ונחמיה...!
לפחות לא שם משמואל א' ושמואל ב.

בספר מחברת הקודש לרנ"ש הזכיר ברשימת השמות העולים מסוף הספרים שם אחד העולה מסו"ס עזרא ושם שני מסו"ס נחמיה.
והוא תמוה.
תמיהה נוספת שם, שנקט שתי המילים האחרונות של הפסוק האחרון בעזרא פ"י ולא את המילים הראשונות של הפסוק הנ"ל.
ואמנם יש סדר נוסף של שמות מהמילה שלפני האחרונה אבל זה אינו סדר זה.

כמובן שיש הבדל בין נחמיה שהוא יחידה לעצמה בתוך ספר עזרא.
ואמרי' בגמ'

סנהדרין דף צג ע"ב
מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו ונחמיה בן חכליה מאי טעמא לא איקרי סיפרא על שמיה אמר רבי ירמיה בר אבא מפני שהחזיק טובה לעצמו שנאמר זכרה לי אלהי לטובה דוד נמי מימר אמר זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך דוד רחמי הוא דקבעי רב יוסף אמר מפני שסיפר בגנותן של ראשונים שנאמר והפחות הראשונים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים וגו' ואף על דניאל שגדול ממנו סיפר ומנלן דגדול ממנו דכתיב וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה ומאן נינהו אנשים אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא זה חגי זכריה ומלאכי

ויש לדון אם כוונת הגמ' שכל הספר ראוי להקרא על שמו (כל מילי דעזרא) או שרק מדברי נחמיה, והיינו שביסודם הם שני ספרים. ויל"ע שם.
וידוע בשם החיד"א שכנראה נתקן חטאו של נחמיה ולכך שבו ישראל לקרא ספרו על שמו, ויל"ע אם למעשה נכון לקרא לספר שלא כפי מסורת ישראל. אמנם זה כמובן לא אמור לשנות סדר התיקון.

יעקובי כתב:ב"ה התבסמתי מהתיקון המצויין הלז, והבחנתי ברמת דיוקו מכמה פנים, בהשוואה לספרים אחרים. ואכן "תיקון גדול עשו כאן" כמופיע בראש המהדורה. ייש"כ!

רק כמה נקודות לבירור:
א) כמדומה שנשמט החולם משם הוי"ה ב"ה.

התיקון יופיע השנה מזוקק שבעתיים !

לגבי החולם בשם הוי"ה ב"ה, הנה בכתר אין חולם. וכך הוא בתנכי"ם שנעשו בעקבותיו. (וברויאר שינה).
האם כתבו על שינוי זה?

איש_ספר כתב:

יעקובי כתב:ב"ה התבסמתי מהתיקון המצויין הלז, והבחנתי ברמת דיוקו מכמה פנים, בהשוואה לספרים אחרים. ואכן "תיקון גדול עשו כאן" כמופיע בראש המהדורה. ייש"כ!

רק כמה נקודות לבירור:
א) כמדומה שנשמט החולם משם הוי"ה ב"ה.

התיקון יופיע השנה מזוקק שבעתיים !

לגבי החולם בשם הוי"ה ב"ה, הנה בכתר אין חולם. וכך הוא בתנכי"ם שנעשו בעקבותיו. (וברויאר שינה).
האם כתבו על שינוי זה?

כבר השיגו בזה על הרב ברויאר במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" בכך ששינה הרבה (בעוד שינויים)לפי הנהוג בזמנינו. ושמעתי מהרב לוין ומהרב מ.ה. שידם רב להם בזה שמהדורת הכתר הרבה יותר מדויקת מלבד שהם (האונברסיטה) ראו כבר את ברויאר והשביחו אותו(בבחינת בתראי)

איש_ספר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:
אגב, הרעיון של אמירת ג' פסוקים מתחילת וסוף כל פרשה, נמצא כבר לפני האר"י, במחזור רומניא משנת רפ"ג (יש באוצר), ונהגו כן ביום שמחת תורה. ע"ש.
אשמח לשמוע אם ידוע כן מעוד מקורות.

מה שנכון נכון כתב:כי"ב יש לדון על נצבים וילך.[/size]

כל הענין פלא. הרי אין לחלוקת הפרשיות מסורה מחז"ל (וידועים דברי חזה התנופה: חילוק הסדרים וחיבוריהם הוא כדי שתעלה קריאת כל התורה בשנה אחת, ולכן כל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא הנאות, ואין הסידור ההוא הלכה קבועה רק מנהג, ואינו חובה לשנות מנהג הנהוג בברכה לקיים סימן סגרו ופתחו וכן כל כיוצא בשאר סימנין), וידוע שלבני תימן יש כמה חילוקים, ובימי הראשונים היו חילוקים נוספים, ויעוי' גם באשכול על פרשת נשא, ויעו' רשב"ם סו"פ ויחי!

ובכן מה כל הענין באמירת ו"פ מכל פרשה?

ידועים דברי הזוהר ויקהל רו ע"ב שהפליג מאד בשורש חלוקת הג"ן סדרים ולבלתי החליף ולקרא מפרשה שלש שבת זו לשבת אחרת. דומני שהביאם מג"א רפב והתקשה מהסדרים של בני מערבא. ועוד קושיות חמורות. וצ"ת.
אמנם דומני שיש להוכיח מסידור רס"ג שאין מדובר בחלוקה לצרכי קריאה כדברי חזה התנופה.

שהרי חישב חלק מהפרשות ככאלו שביסודם הם שתי פרשות ונקראות לעיתים בשבוע אחד לעומת נצבים וילך שהם פרשה אחת ורק לעיתים נחלקת לשנים.
אם אכן הכל לצרכי קריאה מה המשמעות של השינוי הזה. ומבואר שישנה מסורת שנצבים וילך הם פרשה אחת ורק החלוקה הפחות בחשיבותה לצרכי קריאה מחלקתם לשנים
דרך אגב ידוע בשם הגר"א ששנות האלף השישי נרמזות כל מאה בפרשה אחת, וגם הוא החשיב נצבים וילך למאה אחת.
וגם משם למדנו (אם השמועה מהימנה) שיש שורש בחלוקת הפרשות.

אם בתורת האר"י עסקינן ודאי שצריך להיות חולם, ומה טוב להוסיף אף שילוב הויה אדנות ואדנות באות ה, וידועים דברי הרש"ש.

איש_ספר כתב:

יעקובי כתב:ב"ה התבסמתי מהתיקון המצויין הלז, והבחנתי ברמת דיוקו מכמה פנים, בהשוואה לספרים אחרים. ואכן "תיקון גדול עשו כאן" כמופיע בראש המהדורה. ייש"כ!

רק כמה נקודות לבירור:
א) כמדומה שנשמט החולם משם הוי"ה ב"ה.

התיקון יופיע השנה מזוקק שבעתיים !

האם ניתן להשיג בארה"ב?

שמואל שלומוביץ כתב:

איש_ספר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:אגב, הרעיון של אמירת ג' פסוקים מתחילת וסוף כל פרשה, נמצא כבר לפני האר"י, במחזור רומניא משנת רפ"ג (יש באוצר), ונהגו כן ביום שמחת תורה. ע"ש.
אשמח לשמוע אם ידוע כן מעוד מקורות.

מה שנכון נכון כתב:כי"ב יש לדון על נצבים וילך.[/size]

כל הענין פלא. הרי אין לחלוקת הפרשיות מסורה מחז"ל (וידועים דברי חזה התנופה: חילוק הסדרים וחיבוריהם הוא כדי שתעלה קריאת כל התורה בשנה אחת, ולכן כל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא הנאות, ואין הסידור ההוא הלכה קבועה רק מנהג, ואינו חובה לשנות מנהג הנהוג בברכה לקיים סימן סגרו ופתחו וכן כל כיוצא בשאר סימנין), וידוע שלבני תימן יש כמה חילוקים, ובימי הראשונים היו חילוקים נוספים, ויעוי' גם באשכול על פרשת נשא, ויעו' רשב"ם סו"פ ויחי!
ובכן מה כל הענין באמירת ו"פ מכל פרשה?

ידועים דברי הזוהר ויקהל רו ע"ב שהפליג מאד בשורש חלוקת הג"ן סדרים ולבלתי החליף ולקרא מפרשה שלש שבת זו לשבת אחרת. דומני שהביאם מג"א רפב והתקשה מהסדרים של בני מערבא. ועוד קושיות חמורות. וצ"ת.
אמנם דומני שיש להוכיח מסידור רס"ג שאין מדובר בחלוקה לצרכי קריאה כדברי חזה התנופה.
שהרי חישב חלק מהפרשות ככאלו שביסודם הם שתי פרשות ונקראות לעיתים בשבוע אחד לעומת נצבים וילך שהם פרשה אחת ורק לעיתים נחלקת לשנים.
אם אכן הכל לצרכי קריאה מה המשמעות של השינוי הזה. ומבואר שישנה מסורת שנצבים וילך הם פרשה אחת ורק החלוקה הפחות בחשיבותה לצרכי קריאה מחלקתם לשנים
דרך אגב ידוע בשם הגר"א ששנות האלף השישי נרמזות כל מאה בפרשה אחת, וגם הוא החשיב נצבים וילך למאה אחת.
וגם משם למדנו (אם השמועה מהימנה) שיש שורש בחלוקת הפרשות.

סידור רס''ג.png

הפנו אותי בנושא גם לכאן

ניתן להשיג ממחר/מחרתיים בספרי אוה"ח, מהדורה שלישית מוגהת ומתוקנת. (נוסח התנ"ך, טעמיו וניקודיו הוגהו בידי הרה"ג ר"מ הרשלר שליט"א בהשוואה לכתר אר"צ וכת"י הקרובים אליו; בכמה מספרי הנ"ך נוספו פסוקים (באות קטנה כבעבר) להשלמת פרשה; בפרשת כי תשא נוספו כמה פסוקים (כנ"ל) לפי סכ"י מהדו' אהב"ש).

בראשו הנצחה לס"ק זצ"ל