פורום אוצר החכמה

שמועלקע כתב:

פשיסחא כתב:בחול המועד פסח השנה דיבר האדמו"ר מגור שליט"א על נושא זה ואמר שעפ"י פשוטו של מקרא ספירת העומר היא מהקרבת העומר ולהקרבת שתי הלחם, והרעיון של הספירה מפסח לשבועות הוא ע"ד הדרש, ולכן אמר שלדעתו אם אדם לא יודע מכך וסופר מפסח לשבועות ייתכן שלא יצא ידי חובה

אגב, גם חג השבועות אינו באמת קשור למתן תורה, ומשום מה כולם חושבים שזה סיבת החג.
זה מה שקורא כשמערבבים פשט ודרש

א. אני מבין שכבודו לא אומר בתפילה 'זמן מתן תורתנו' ??
ב. איך שאני מבין מדבריך הפשט הוא האמת והדרש לא או שאני טועה??

דודי צח כתב:

יושב ירושלים כתב:לסיכומו של אשכול [עד כה]: א. לא נמצא מקור בדברי חז"ל לביאור זה. ב. המקור הקדום ביותר הידוע לנו הוא הרמב"ם במו"נ. ג. הר"ן כ' להדיא שאין זה הטעם.
מעתה יש לשאול: אדם שבספירתו מתכוון לספור כמה ימים יש עד מת"ת ואינו יודע מהו עומר ומהו קציר האם יצא ידי חובתו?

ויש רבים שחושבים שרק מתקנים פגמים וספירות.

אך עצם האמירה שאם אינו יודע מה זה עומר/קציר אפשר שלא יצא ידי חובתו - אינה נכונה. כי אף אם מצוות צריכות כוונה, היינו שהוא עושה ציווי השי"ת שציווהו לומר 'היום חמשה עשה ימים לעומר' - לא משנה מדוע ולמה, וכלשון אותו גדול שליט"א 'מה לי לולב מה לי מקל'. לעולם 'יוצאים בזה ידי חובה'. אם זה יפה מכוער? תחליטו בעצמכם

כוונתי לא היתה לדון מצד הדין דמצ"כ, אלא אף למ"ד דמצא"כ [וכן קיי"ל מדרבנן] מ"מ לכאורה צריך שידע מה סופר [ויתר ע"כ שידע שסופר ימים ולא מיום], דהרי זה לכאורה פ' שמי שקרא נוסח הספירה ללא שום ידיעה והבנה [ודוגמא קיצונית לדבר: שקורא בכל ימות השנה את כל סדר ספירת העומר של כל הימים] לא יצא כלל.

יושב ירושלים כתב:לסיכומו של אשכול [עד כה]: א. לא נמצא מקור בדברי חז"ל לביאור זה. ב. המקור הקדום ביותר הידוע לנו הוא הרמב"ם במו"נ. ג. הר"ן כ' להדיא שאין זה הטעם.
מעתה יש לשאול: אדם שבספירתו מתכוון לספור כמה ימים יש עד מת"ת ואינו יודע מהו עומר ומהו קציר האם יצא ידי חובתו?

מצאתי מקור קדום לרעיון זה מתקופת חז"ל, בפיוטו של הפייטן יוחנן בירבי יהושע

ישר כח על המקור הנפלא.
נ. ב. כמובן שבקשר לשאלה ההלכתית זקוקים אנו למקור מדברי חז"ל, ולא מדברים שנכתבו בתקופת חז"ל.

יושב ירושלים כתב:

דודי צח כתב:

יושב ירושלים כתב:לסיכומו של אשכול [עד כה]: א. לא נמצא מקור בדברי חז"ל לביאור זה. ב. המקור הקדום ביותר הידוע לנו הוא הרמב"ם במו"נ. ג. הר"ן כ' להדיא שאין זה הטעם.
מעתה יש לשאול: אדם שבספירתו מתכוון לספור כמה ימים יש עד מת"ת ואינו יודע מהו עומר ומהו קציר האם יצא ידי חובתו?

ויש רבים שחושבים שרק מתקנים פגמים וספירות.

אך עצם האמירה שאם אינו יודע מה זה עומר/קציר אפשר שלא יצא ידי חובתו - אינה נכונה. כי אף אם מצוות צריכות כוונה, היינו שהוא עושה ציווי השי"ת שציווהו לומר 'היום חמשה עשה ימים לעומר' - לא משנה מדוע ולמה, וכלשון אותו גדול שליט"א 'מה לי לולב מה לי מקל'. לעולם 'יוצאים בזה ידי חובה'. אם זה יפה מכוער? תחליטו בעצמכם

כוונתי לא היתה לדון מצד הדין דמצ"כ, אלא אף למ"ד דמצא"כ [וכן קיי"ל מדרבנן] מ"מ לכאורה צריך שידע מה סופר [ויתר ע"כ שידע שסופר ימים ולא מיום], דהרי זה לכאורה פ' שמי שקרא נוסח הספירה ללא שום ידיעה והבנה [ודוגמא קיצונית לדבר: שקורא בכל ימות השנה את כל סדר ספירת העומר של כל הימים] לא יצא כלל.

לכאורה קשור לוויכוח של האדמו"ר מליובאוויטש עם ר' יצחק הוטנר, על מי שמניח תפילין בלי לדעת שיש פרשיות בפנים.

יושב ירושלים כתב:

שמועלקע כתב:

פשיסחא כתב:בחול המועד פסח השנה דיבר האדמו"ר מגור שליט"א על נושא זה ואמר שעפ"י פשוטו של מקרא ספירת העומר היא מהקרבת העומר ולהקרבת שתי הלחם, והרעיון של הספירה מפסח לשבועות הוא ע"ד הדרש, ולכן אמר שלדעתו אם אדם לא יודע מכך וסופר מפסח לשבועות ייתכן שלא יצא ידי חובה

אגב, גם חג השבועות אינו באמת קשור למתן תורה, ומשום מה כולם חושבים שזה סיבת החג.
זה מה שקורא כשמערבבים פשט ודרש

א. אני מבין שכבודו לא אומר בתפילה 'זמן מתן תורתנו' ??
ב. איך שאני מבין מדבריך הפשט הוא האמת והדרש לא או שאני טועה??

א. זה שאני אומר כך בתפילה, זה לא אומר שזה טיבו המרכזי והעיקרי של החג.
ב. פשט זה פשט ודרש זה דרש וצריך להבדיל בניהם. וכי אם יהיה הסבר קבלי שיציאת מצריים מהלכו היה להוציא את הניצוצות מהקליפות, ויבא אדם ויאמר לבניו בליל הסדר שזה הטעם ליציאת מצריים בלי לציין עוד טעמים, וכמובן הוא ידגיש שזה הטעם העיקרי, הדברים יהיו מקובלים על כבודו?
מלבד מה שבחז"ל לא נזכר, ובשום מקום שחג השבועות נחוג בגלל מת תורה!!!

ובדרך אגב,
לגבי מנהג קעלם על עיסוק במ"ח קניני התורה בימים אלו, שמעתי פעם שיש לזה מקור מדברי הגר"א ביהל אור.
אולי ידוע לכם היכן.