פורום אוצר החכמה

חיימשה כתב:א. בהחלט, שרים '' בן דוד עבדך יבוא ויגאלנו, רוח אפינו משיח ד'' ',

על מה ההתלהמות, ומה ענית לי.

קו ירוק כתב:

חיימשה כתב:א. בהחלט, שרים '' בן דוד עבדך יבוא ויגאלנו, רוח אפינו משיח ד'' ',

על מה ההתלהמות, ומה ענית לי.

א. מה לא הובן במה שכתבתי? רוח אפינו הוא לא ביטוי מספיק חזק כלפי משיח?
ב. מה לא הובן. כתבתי דברים מובנים לכל בר בי רב.

אני רוצה שתשירו משיח קדוש נפשי חולת אהבתך.
ואגב נראה ל שתמיהתי לא הובנה כראוי: הרמב"ם כ' בפיהמ"ש סנהדרין פ"י, בי"ג עיקרים עיקר י"ב, בתרגום החדש: גבי משיח שצריך "ולאהבו ולהתפל לבואו"
ואת זה לא שמעתי שרים.. אולי כי השתמשו בתרגום אבן תיבון...

קו ירוק כתב:אני רוצה שתשירו משיח קדוש נפשי חולת אהבתך.
ואגב נראה ל שתמיהתי לא הובנה כראוי: הרמב"ם כ' בפיהמ"ש סנהדרין פ"י, בי"ג עיקרים עיקר י"ב, בתרגום החדש: גבי משיח שצריך "ולאהבו ולהתפל לבואו"
ואת זה לא שמעתי שרים.. אולי כי השתמשו בתרגום אבן תיבון...

יפה שאתה רוצה. קריינא דאיגרתא וכו'
השיר, יותר נכון התנועה, ''ר' שמעון נפשי חולת אהבתך'' הוא פרי תמצית דמו של אדם שחי את תורתו של רשב''י ביום יום, ומכיון שאינו נוהג לשקר, הוא מביע את שיר אהבתו לפי הרגשת לבו ולא לפי קריטריונים מוכוונים כלשהם...
בעצם מה לך כי נזעקת כאן, החסידים גם שרים על ''שבת קדש נפשי חולת אהבתך'', שהוא פסוק שמקורו על הקב''ה...

איה מקור הפסוק על הקב"ה?

משולש כתב:

אוהב אוצר כתב:לכאורה השאלה של פותח האשכול היא על ר' שמעון לביא ועל הבן איש חי - הלא כן?

כן. יש בעיה עם זה?

פשוט לדעת על מי צריך לסנגר כנגד המקטרגים.
על מה ראו ר' שמעון לביא והבן איש חי לבזבז מזמנם ולחבר פיוט לכבוד רשב"י...

אוהב אוצר כתב:

משולש כתב:

אוהב אוצר כתב:לכאורה השאלה של פותח האשכול היא על ר' שמעון לביא ועל הבן איש חי - הלא כן?

כן. יש בעיה עם זה?

פשוט לדעת על מי צריך לסנגר כנגד המקטרגים.
על מה ראו ר' שמעון לביא והבן איש חי לבזבז מזמנם ולחבר פיוט לכבוד רשב"י...

התבלבלת! אשכול המקטרגים זה שם.
כאן שאלו שאלה על ר' שמעון לביא, כמו שמותר לשאול שאלה על רעק"א ועל תוס'. וזה לא שום קטרוג.

כדכד כתב:איה מקור הפסוק על הקב"ה?

כי חולת אהבה אני.

לצטט זה לא מקור חוץ מזה שלא כתוב שם "נפשי חולת אהבתך" כמו בתגובה שעליה שאלתי

ישמח משה במתנת חלקו
כי עבד נאמן קראת לו
כליל תפארת בראשו נתת
ושני לוחות אבנים הוריד בידו
וכתוב בהם שמירת שבת
וכן כתוב בתורתיך
ושמרו...


וידוע שרש"י השמיטו, ובכת"י שהובא אצל וידר נמסר נימוקו: שאינו לא שבח (לקב"ה) ולא בקשה.

ואמנם כמה ראשונים פירשו שאנו מבקשים שיזכור לנו זכות היום בו ניתנה תורה וזכות משה שעל ידו ניתנה תורה.

כדכד כתב:לצטט זה לא מקור חוץ מזה שלא כתוב שם "נפשי חולת אהבתך" כמו בתגובה שעליה שאלתי

אוקיי, זה פסוק בשיר השירים. (סלח לי שאיני זוכר את המספר הנוצרי המדוייק של הקפיטל והפסוק. אם זה מאוד חשוב לך, אבדוק).
ואכן לא כתוב שם בדיוק מילה במילה, כי הרב בעל "ידיד נפש" הוא שאל את הלשון הזו לפיוטו בשינוי קל. (עזרה קלה בשפת העברית: "חולת אהבה אני"="נפשי חולת אהבתך". ובפירוט יותר: "אני"=נפשי. "חולת"=חולת. "אהבה"=אהבתך).

משולש כתב:

כדכד כתב:לצטט זה לא מקור חוץ מזה שלא כתוב שם "נפשי חולת אהבתך" כמו בתגובה שעליה שאלתי

אוקיי, זה פסוק בשיר השירים. (סלח לי שאיני זוכר את המספר הנוצרי המדוייק של הקפיטל והפסוק. אם זה מאוד חשוב לך, אבדוק).
הרב משולש הנכבד,
נלענ"ד שאין ראוי להתבטא כך.
אין חולק על מקור החלוקה הזו שלדאבוננו נתקבעה, אך מאחר ובדיעבד כבר נהגו כל ישראל להשתמש בה, לא רק כשמתווכחים עם הגויים, {אמנם ראיתי שהרב וולבה זצ"ל מציין '' בראשית שני'' וודאי עדיפא} ולא מצאנו כמעט מי שיהדר אחר תנ"ך ללא ציון הפרקים והפסוקים, אזי דה פקטו זוהי החלוקה היהודית, גם אם מקורה חיצוני.

יש אחד פוזן מאנגליה שהוציא חומש "בלי הקפיטולים של הנוצרים" וקיבל על זה הסכמות מכמה רבנים. אולי ישנו באוצר?

מה שהתכוונתי זה שהרי אין פסוק כזה "נפשי חולת אהבתך" שמתייחס לקב"ה
יתכן ואולי מסתבר שר"א אזכרי מחבר ידיד נפש התבסס על הפסוק בשיר השירים שלפי חז"ל מתייחס לקב"ה אבל הוא לא שלל בזה את הלגיטימציה של רבי אהרן מקרלין לחבר מלים אלו ולשיר אותן על שב"ק ולא את הלגיטימציה של חסידי תולדות א"י לשיר את זה על רשב"י
אגב היה פעם דיון בפורום אם מותר לכתוב על אדם כינוי שבמקורו מתייחס לקב"ה והביאו ראיה מהנודע ביהודה שזה מותר...

משולש כתב:יש אחד פוזן מאנגליה שהוציא חומש "בלי הקפיטולים של הנוצרים" וקיבל על זה הסכמות מכמה רבנים. אולי ישנו באוצר?

אשריו ואשרי חלקו, זו מעליותא בהחלט.

אך כל עוד אנו נוהגים להשתמש בזה, יש טעם לפגם להתבטא כך. כך לענ''ד.

חיימשה כתב:

משולש כתב:יש אחד פוזן מאנגליה שהוציא חומש "בלי הקפיטולים של הנוצרים" וקיבל על זה הסכמות מכמה רבנים. אולי ישנו באוצר?

אשריו ואשרי חלקו, זו מעליותא בהחלט.

אך כל עוד אנו נוהגים להשתמש בזה, יש טעם לפגם להתבטא כך. כך לענ''ד.

בסדר, כתבתי שם מתוך כעס על מישהו שאמר שציטוט הוא לא מקור.

מחילה שהכעסתי את כת"ר אבל לא הבנתי מדוע כת"ר סבור שלצטט מלים בלי לכתוב מקורואפילו באיזה ספר זה כתוב ללא ציון קאפיטלאר זה מהווה מענה לשאלה מה המקור

כדכד כתב:מחילה שהכעסתי את כת"ר אבל לא הבנתי מדוע כת"ר סבור שלצטט מלים בלי לכתוב מקורואפילו באיזה ספר זה כתוב ללא ציון קאפיטלאר זה מהווה מענה לשאלה מה המקור

זה בסדר, סתם אי הבנה. פשוט בגלל שבהרבה עדות קוראים שיה"ש כל עש"ק בציבור (לא אצלנו) אז היה נדמה לי שמילים מתוך שיר השירים זה כאילו ציינתי מקור.

משולש כתב:יש אחד פוזן מאנגליה שהוציא חומש "בלי הקפיטולים של הנוצרים" וקיבל על זה הסכמות מכמה רבנים. אולי ישנו באוצר?

אולי אתה מתכוין הרב פוזן?

חבר פורום אוצר החכמה כתב:

משולש כתב:יש אחד פוזן מאנגליה שהוציא חומש "בלי הקפיטולים של הנוצרים" וקיבל על זה הסכמות מכמה רבנים. אולי ישנו באוצר?

אולי אתה מתכוין הרב פוזן?

יכול להיות. (לא זכור לי מי זה, וכשם שנפרעים כך נפרעים מן הספדנים...)

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True
כאן מדבר על אמירת אלוקיי.

מים רבים כתב:לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי
תמיד הפריע לי לשמוע כששרים זאת בניקוד כמו "אלוקי נשמה שנתת בי"
שפירושו אלוקים שלי
יש לציין שרק כך השיר מתחרז אז אולי זהו כן הניקוד המקורי?
אשמח לשמוע את דעתכם

זה יכול להתחרז כך:
לכבוד התנא האלהִי
רבי שמעון בר יוחאִי

וכן שמעתי מהג"מ יוסף בנימין הלוי וואזנר שליט"א

הרב דוד גרוסמן (ממגדל העמק) דיבר השנה בהדלקת חסידות בויאן במירון,
דרשתו שודרה לכל רחבי הארץ,
תמצית דרשתו היא:
צריך להאמין באמונה שלמה ברשב"י,
מי שמאמין ברשב"י יש לו חיזוק ברוחניות ובגשמיות,
כשם שהאמונה בקב"ה שייכת גם לאנשים פחותים כך גם האמונה ברשב"י,
רשב"י כותב בזוהר; יראה את פני האדון ה' דא רשב"י, כלומר כמו שהקב"ה נמצא בכל מקום 'מלא כל הארץ כבודו', אותו בחינה ברשב"י,
רשב"י בכחו יכול לפטור את כל העולם מן הדין, לעצור מגיפות, להוריד גשם,
רשב"י רוצה שישמחו בל"ג בעומר,
מי שיתחבר לרשב"י יזכה לישועות.

משום מה זה מריח לי עבודה זרה כפשוטה, אולי בקהילות אחרות מלמדים בחיידר אחרת את המושג ע"ז, אותי לימדו שמי שמאמין בכל דבר אחר מלבד הקב"ה הרי זה ע"ז, ואם עושה פעולה כל שהיא בכדי לעשות רצונו של אותו כח הרי הוא עובד עבודה זרה.

כמובן יכולים מלמדי הזכות להסביר כל משפט לגופו למה הוא לא בעייתי ולטהר את ה... בק"ן טעמים, אבל אם כן אין לדבר סוף,
לשם הדוגמא בעלמא גם אם מאן דהוא יכתוב על רבו שהוא הקדוש ברוך הוא והוא ראשון והוא אחרון ואין לו דמות הגוף, גם כן ניתן לתרץ דיבורו,
שהרי רבו אכן קדוש ומן הסתם גם ברוך ותמיד היה ראשון לכל דבר שבקדושה ואחרון לצאת מבית המדרש ואין
לו גוף שהרי נפטר כבר לפני כמה שנים ולא נותר מגופו דבר.

אכן לשונו (כפי שצוטט על ידך) מתמיה.

אבל לומר שכל מי שמאמין בשום דבר מלבד ה' נקרא ע"ז, מגוחך.

מקרא מלא דיבר הכתוב: ויאמינו בה' ובמשה עבדו.

ובעניין מאמר הזהר 'את פני האדון ה' דא רבי שמעון' כבר נשתברו הרבה קולמוסין, וידוע מש"כ היעב"ץ.

אבל האומר שרשב"י נמצא בכל מקום כמו הקב"ה אינו אלא מן המתמיהין.

כתב בספר הקדוש בית אהרן (לל"ג בעומר) וזל"ק: "כל מי שיש לו אמונה ברשב"י, יש לו חיזוק בר' שמעון בר יוחאי, כשם שהקב"ה הוא ד' לכל, כך רשב"י הוא רשב"י לכל, אפילו לפחותים" עכל"ק.

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 2308;33314
כאן בהסכמת הגריח"ס עמד בדברי הזהר הנ"ל.

גל של אגוזים כתב: . . האומר שרשב"י נמצא בכל מקום כמו הקב"ה אינו אלא מן המתמיהין.

הוא ע"ד מארז"ל "כל האומר שמועה מפי אומרהּ - יהא רואה בעל השמועה, כאילו הוא עומד כנגדו" (ירושלמי שבת פ"א ה"ב. שקלים ספ"ב. קידושין פ"א ה"ז), וסרה כל תמיהה (ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד).

הוא כתב 'אותו בחינה' כמו הקב"ה. ולא סרה כל תמיהה.

לפענ"ד, הוצש"ר יש כאן, שהרי בודאי אין הדברים כציטוט במדויק; ולפיכך דנתי ברוח ולא בניסוח.

אגב, עיין מר בתדבא"ר וביל"ש?

אכן גם אני דנתי את הרב גרוסמן לכף זכות וכתבתי

לשונו (כפי שצוטט על ידך) מתמיה

וכן בתגובתי האחרונה דקדקתי לכתוב 'האומר כו' אינו אלא מן המתמיהין'. ואיכא לברורי.

עדיין לא הספקתי לעיין במ"מ דמר, ועוד חזון למועד

גל של אגוזים כתב:עדיין לא הספקתי לעיין במ"מ דמר, ועוד חזון למועד

יעיין נא, וירו"ץ.

גל של אגוזים כתב:אכן גם אני דנתי את הרב גרוסמן לכף זכות וכתבתי

לשונו (כפי שצוטט על ידך) מתמיה

וכן בתגובתי האחרונה דקדקתי לכתוב 'האומר כו' אינו אלא מן המתמיהין'. ואיכא לברורי.

לבי במערב כתב:לפענ"ד, הוצש"ר יש כאן, שהרי בודאי אין הדברים כציטוט במדויק; ולפיכך דנתי ברוח ולא בניסוח.

ניתן לשמוע את ההקלטה המצורפת מקול חי.

אז אין כאן הוצש"ר וניתן לשמוע בהקלטה שאומר 'כשם שהקב"ה מלא כל הארץ כבודו אותו בחינה אצל ר"ש'... ודבר שפתיים אך למחסור.

ייש"כ הרב נקדש על העלאת ההקלטה

ביאור המילה בחינה
שמעתי הסבר,
כמו שמריחים ריח, ואחר כך מריחים ונזכרים שזה הריח שהרחנו פעם.
ע''כ שמעתי.
( וכנראה יש עוד הסברים)

'איני יודע' אם יש לדקדק בדבריו (ובאמת, עשאוהו כאן כאחד מן הראשונים...), וזאת בלשון המעטה; ואע"פ שאין ראי' לדבר - זכר לדבר, שכך אמר (תמליל מדויק):

. . רבי שמעון בר יוחאי אומר בזהר, על הפסוק "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' א'לקיך": אומר רבי שמעון, "מאן 'האדון ה'', דא רשב"י", זה אני . .

וכמובן, להד"ם (אמרוהו ר"ח ור"י קמי' דרשב"י - זח"ב לח, סע"א); מלבד שציטט הכתוב (תשא לד, כג) בשיבוש.

וכך גם בהמשך דבריו, אין לדייק בהם כאילו יצאו מפי הגבורה (חשש ע"ז?...).


אך עיקר ורוח הדברים נכונים הם, כמבואר ברות רבה פ"ד, ג (וראה גם ב"ר פס"ז, ח. ובכ"מ). וכן איתא בזה"ק בכמה דוכתי, שנפשות הצדיקים מרחפות בחלל העולם להגן על הנמצאים בעוה"ז, ועד ש"בשעתא דזכאין לא אשתכחו בעלמא - עלמא לא מתקיימא אלא בגיניהון דמתייא" (ח"ג עא, סע"א).

בפשטות
במועדים עולים לבית המקדש, כדי להתחזק ביראת שמים,
ובבית המקדש רואים.
ומה רואים, מפרש הזוהר שרואין את יראי ה' האמיתיים,
ומתעוררים לאמונה וליראת שמים באמת.

נתבאר במאמר ''להבין ענין רשב''י תשמ''ה לכ''ק האדמו''ר מיליובאוויטש ,שזה שמצינו ששיבחו את רשב''י בשבחים נוראים[דלא כמו בשאר תנאים]היא לעורר השפע שלו בדוגמת מה שמשבחין הקב''ה בשביל לעורר השפע שלו [מכיון דהקב''ה לא צריך לשבחים שלנו].

מאמר להבין ענין רשב''י תשמ''ה