פורום אוצר החכמה

מישהו יודע אולי ע"פ מה קבע הר"ר מנת את זמן ציצית שעה שלמה לפני הנץ? הרי זה סמוך מאוד לעה"ש ואין שמץ של אור?!

בכה"ח ובס' א"י לרימ"ט כתבו שמנהג ירושלים הוא שזמן משיכיר הוא שעה אחת לפני הנץ, ללא התחשבות בעונה. יש עוד הרבה שיטות שונות בזה (החל מהפמ"ג, 6 דק' אחרי עלוה"ש ועד האג"מ - 35-40 דק' לפני הנץ (בניו-יורק)), וגם עדויות שונות במקצת על המנהג בי-ם. הלוח של הרב מנת מחשב את זמן משיכיר ע"פ 11.5 מעלות מתחת לאופק, שהוא 50-60 דק' לפני הנץ האסטרונומי, תלוי בעונה.

זמן משיכיר אמור להיות זמן שבו ניתן להבחין בין תכלת לכרתי, או לזהות אדם שפחות או יותר מוכר לך, באפילה גמורה, ממרחק 2 מטר. איך זה מתאים מבחינת המציאות עם חושך של שעה אחרי השקיעה (מקביל לחושך של שעה לפני הזריחה)?

אינני חושב שהרב מנת ניסה לאמוד את זמן משיכיר באופן עצמאי, אלא סמך על המנהג בזה. לעצם הענין, צריך לבדוק, אבל בהחלט ייתכן שאנחנו, שחיים תמיד בסביבה מוארת, איננו משערים נכון (בדומה לענין שלשה כוכבים 13 דק' אחרי השקיעה).

בזמני ההלכה למעשה מצוטט מאמר המתאר ניסוי שנערך בא"י, ומסקנתו ששיעור משיכיר הוא 11-12 מעלות מתחת לאופק, ומתאים לשיעור הנ"ל. לא הצלחתי לאתר את המאמר לע"ע.

קשה להאמין ששעה אחרי השקיעה יש עדיין אור שמאפשר זיהוי של עצם מוכר חלקית, ולו גם במדבר נטול אור.

עוד יש לדון האם זמן משיכיר נקבע לפי כישורי בני אדם בתקופות אחרות, או שהוא נתון להערכת אדם ממוצע בכל דור ותקופה.

אם הניסוי נתן 12 מעלות שזה 48 דקות, איך אתה יכול להיות כ"כ בטוח ששעה זה משהו שלא יתכן.

כאמור, הדבר נבדק אמפירית גם בזמננו, ואם כן אין צורך לתלות הדבר בכישורי ראיה משופרים בדורות עברו, אלא שאדם הרגיל בתנאי תאורה אינו מעריך נכון את יכולותיו.
אם מישהו הגולש כאן מכיר את הרב ידידיה מנת, אולי יוכל לבקש ממנו את המאמר המצוטט (שפורסם בכה"ע אינטרקום, 1969), או לכה"פ הפניה יותר מדוייקת.

כל אחד יכול להבחין שעה אחרי השקיעה שחלק גדול של השמים המערביים הם כחולים ולא שחורים. מה חסר באור הזה??

כל אחד יכול לראות ששעה אחרי השקיעה חושך גמור, כמו אמצע הלילה. כל השמים שחורים כזפת. איך בדיוק אפשר להבחין במשהו?

אפרקסתא דעניא כתב:כל אחד יכול לראות ששעה אחרי השקיעה חושך גמור, כמו אמצע הלילה. כל השמים שחורים כזפת. איך בדיוק אפשר להבחין במשהו?

עמוד במקום חשוך קצת בשעה 8:40 בימים הקרובים והבט לכיוון צפון מערב ותשווה את צבע השמים שם לצבע השמים בדרום מערב וכן במזרח.

הקפצה

ז"ל הגר"מ פוזן בספרו אור מאיר עמ' רסה:

"לפי שלא מבואר דבר זה בפוסקים קשה לקבוע הזמן בדיוק, אך נלענ"ד דמסתבר לומר דיכול לנסות דבר זה במי שמהלך בשדות רחוק מהישוב במקום שאין שם נרות העיר דולקות כלל, ובאותן הלילות כשהאויר הוא זך ונקי כמו בזמן הקור ובתחילת החודש שכבר שקעה הלבנה, ואז אם הוא פוגע פתאום באדם שאינו רגיל עמו כל כך, וגם אינו יודע שיפגישנו שם, אם יראה אותו אז בריחוק ד' אמות ויכירנו, זהו הזמן הנזכר בחז"ל. ואע"פ שלא נתברר אם פניו של חבירו הוא מול פני המזרח שהוא מקום האור ואז יכירנו בזמן מוקדם מאילו הי' מול פני המערב, מסתבר לומר דכן הוא, דלא באו לסתום אלא לפרש. ומהחוש והנסיון נראית שהוא כמו בשעה שהחמה משוקעת י"א מעלות מתחת האופק, ואותו שעה בא"י הוא ברוב ימות השנה כמו 50 מינוטין או מעט יותר קודם הזריחה. וכמה פעמים בחנתי סמוך לעירנו במדינה הזאת וראיתי שבימי טבת הוא בערך שעה ורביע קודם הזריחה ובימים בינונים כעשרה מינוטין פחות מזה, ובימי תמוז זמן גדול מאוד מוקדם ממנו. אבל אפשר שהזמן האמיתי הוא מוקדם מעט ממה שראיתי ורק הלחות באויר גורם לזה מפני שאנו יושבים באיי הים, והוא מילתא דעבידא לגלוי' בשאר המקומות, ואני איני בונה מסמרות על מה שראיתי כאן."