ליטוואק פון בודאפעסט כתב:להזכירכם, שעל אף מה שכתב הרח"וו, העליה למירון איננה מנהג ותיקין של גדולי ישראל. מכל השכבות והחוגים לא נהגו כן, לא הרב קוק ולא הרב י"ח זוננפלד, לא החזו"א ולא הגרי"ז, לא האדמו"ר מבעלזא ולא הבית ישראל מגור, לא הרב עובדיה יוסף ולא הטשעבינער רב, וכן הלאה. הרב שטיינמן לא נסע וגם לא הרב שך. להגיד שיש כאן מנהג, בשעה שהיא מובילה ע"י דלת העם, יש בה טעות במושג של מנהג. כולם היו יכולים לדעת מהמראה מקום של הרח"וו, ולא חשבו כן. מי יבא לזלזל בהם?
.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ועל ענין האחדות, אינה מבין כלל במדות אלו. איפוא כתוב את המדה הזו? באיזה ספרים דיברו ע"ז? זה נראה לי תוצרת חוץ, הבאה מתנועת ההיפים בארה"ב בשנות הששים.
הנקודה היא לא האם לקבל את דבריו או לא לקבל אותם. הנקודה היא אם לזלזל בו מחמת שאמר משהו שלא נראה לי.אוצר החכמה כתב:ראשית ביחס לנ"ב. אכן לזה התכוונתי שאתה מוכן להגיד שאמירה כזו של הראש ישיבה היא הלעבה ברשב"י וממילא הפתרון שלך הוא לומר שאינך מאמין. ואז אתה אומר ואם יגידו שראש ישיבה גדול אמר את זה אומר מה אעשה.
העניין הוא שאני מניח שגם קו ירוק יסכים למשפט הזה. רק נקודת הויכוח תהיה מה מגדיר מישהו כראש ישיבה גדול וכמאן דאמר שצריכים לקבל את דעותיו. וזה מה שכתבתי שנראה לי שהויכוח לא התחיל כאן.
סגי נהור כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ועל ענין האחדות, אינה מבין כלל במדות אלו. איפוא כתוב את המדה הזו? באיזה ספרים דיברו ע"ז? זה נראה לי תוצרת חוץ, הבאה מתנועת ההיפים בארה"ב בשנות הששים.
מן ההכרח להעיר שדברים אלה דברי הבל גמורים הם.
ברקים רב כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:להזכירכם, שעל אף מה שכתב הרח"וו, העליה למירון איננה מנהג ותיקין של גדולי ישראל. מכל השכבות והחוגים לא נהגו כן, לא הרב קוק ולא הרב י"ח זוננפלד, לא החזו"א ולא הגרי"ז, לא האדמו"ר מבעלזא ולא הבית ישראל מגור, לא הרב עובדיה יוסף ולא הטשעבינער רב, וכן הלאה. הרב שטיינמן לא נסע וגם לא הרב שך. להגיד שיש כאן מנהג, בשעה שהיא מובילה ע"י דלת העם, יש בה טעות במושג של מנהג. כולם היו יכולים לדעת מהמראה מקום של הרח"וו, ולא חשבו כן. מי יבא לזלזל בהם?
.
וכידוע שבימי ריח"ז הרכבת הקלה היה לה תחנה גם במירון ובנקל היה יכול ליסוע ופלא שלא עשה כן...
משולש כתב:ברקים רב כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:להזכירכם, שעל אף מה שכתב הרח"וו, העליה למירון איננה מנהג ותיקין של גדולי ישראל. מכל השכבות והחוגים לא נהגו כן, לא הרב קוק ולא הרב י"ח זוננפלד, לא החזו"א ולא הגרי"ז, לא האדמו"ר מבעלזא ולא הבית ישראל מגור, לא הרב עובדיה יוסף ולא הטשעבינער רב, וכן הלאה. הרב שטיינמן לא נסע וגם לא הרב שך. להגיד שיש כאן מנהג, בשעה שהיא מובילה ע"י דלת העם, יש בה טעות במושג של מנהג. כולם היו יכולים לדעת מהמראה מקום של הרח"וו, ולא חשבו כן. מי יבא לזלזל בהם?
.
וכידוע שבימי ריח"ז הרכבת הקלה היה לה תחנה גם במירון ובנקל היה יכול ליסוע ופלא שלא עשה כן...
האור החיים היה במירון באדר ולא בלג בעומר. ואם היה לו עניין לא היה יכול להגיע לשם בזמן הראוי?
תלמידו החיד"א שהסתובב בכל אירופה, לא יכל "לקפוץ" על הדרך למירון? היא יותר רחוקה מפרנקפורט? (וכשהזכיר ענייני לג בעומר ב'מורה באצבע' לא כתב כלום על נסיעה למירון).
כבר ציינתי לעיל, שאפילו האריז"ל היה במירון רק פעם אחת, וכשגר בצפת הסמוכה לא נסע למירון בלג בעומר. וכ"ש שאר גדולי צפת בזמנו שחלקם רצו לכתוב כרוז נגד הנסיעה ונמנעו בגלל שרשב"י בא בחלום למנעם מזה.
רבים מגדולי ישראל שהזכיר הליטוואק (ושלא הזכיר) היו במירון בזמנים אחרים ולא בלג בעומר. כך שאי אפשר לומר שמרחק הדרך הוא שמנעם מזה.
משולש כתב:ברקים רב כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:להזכירכם, שעל אף מה שכתב הרח"וו, העליה למירון איננה מנהג ותיקין של גדולי ישראל. מכל השכבות והחוגים לא נהגו כן, לא הרב קוק ולא הרב י"ח זוננפלד, לא החזו"א ולא הגרי"ז, לא האדמו"ר מבעלזא ולא הבית ישראל מגור, לא הרב עובדיה יוסף ולא הטשעבינער רב, וכן הלאה. הרב שטיינמן לא נסע וגם לא הרב שך. להגיד שיש כאן מנהג, בשעה שהיא מובילה ע"י דלת העם, יש בה טעות במושג של מנהג. כולם היו יכולים לדעת מהמראה מקום של הרח"וו, ולא חשבו כן. מי יבא לזלזל בהם?
.
כבר ציינתי לעיל, שאפילו האריז"ל היה במירון רק פעם אחת, וכשגר בצפת הסמוכה לא נסע למירון בלג בעומר. וכ"ש שאר גדולי צפת בזמנו שחלקם רצו לכתוב כרוז נגד הנסיעה ונמנעו בגלל שרשב"י בא בחלום למנעם מזה.
רבים מגדולי ישראל שהזכיר הליטוואק (ושלא הזכיר) היו במירון בזמנים אחרים ולא בלג בעומר. כך שאי אפשר לומר שמרחק הדרך הוא שמנעם מזה.
לא ידען כתב:(ולפני חמישים שנה 'מעריב' 'ידיעות')
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מענין שלא ידען מבטא את הנקודה שרציתי לבטא. אבל אני עשיתי את זה בהעלמה.
מקור החגיגה איננה מקור דתי, שהחילונים הם אשר הנהיגו את זה. גם אם יש איזשהו מקור, הרי זה מקור לאחר העובדה, ולא הסבה למה הם עשו את זה.
עכשיו ׳חירדו׳ את זה, עד שתוקפים את כל מי שזוכר איך שהיה פעם.
ש. ספראי כתב:משולש כתב:כבר ציינתי לעיל, שאפילו האריז"ל היה במירון רק פעם אחת, וכשגר בצפת הסמוכה לא נסע למירון בלג בעומר. וכ"ש שאר גדולי צפת בזמנו שחלקם רצו לכתוב כרוז נגד הנסיעה ונמנעו בגלל שרשב"י בא בחלום למנעם מזה.
רבים מגדולי ישראל שהזכיר הליטוואק (ושלא הזכיר) היו במירון בזמנים אחרים ולא בלג בעומר. כך שאי אפשר לומר שמרחק הדרך הוא שמנעם מזה.
מנין לך שהאריזל היה במירון רק פעם אחת?
כוונתך כנראה שהמקור הידוע לנו, הוא הרח"ו, שהעיד על פעם אחת. אך הרח"ו הרי הכיר אישית את האריז"ל בקושי שנתיים. וסיפר מה שראו עיניו באותם שנתיים. (בשנים של- שלב)
אוצר החכמה כתב:האריז"ל היה רק שנתיים בא"י וזה אותם שנתיים שהכירו רח"ו.
אתה מתכוון לטעון שהגיע לל"ג בעומר ממצרים?
דרומי כתב:ראיתי עכשיו את דברי הליטוואק והם ממש מגוחכים. יש ספר בשם 'בין פסח לשבועות' שחובר על ידי הר"צ כהן (איני מכירו אולם לפי ההסכמות הוא כנראה ליטאי) ושם הביא המון מקורות קדומים לענין זה. עיין שם בעמוד שכב ואילך.
דרומי כתב:ראיתי מציינים שזה משום שחל קלקול ברכבו. וי"א שחל אז ל"ט.
משולש כתב:אוצר החכמה כתב:האריז"ל היה רק שנתיים בא"י וזה אותם שנתיים שהכירו רח"ו.
אתה מתכוון לטעון שהגיע לל"ג בעומר ממצרים?
אסכם את הודעתי הקודמת:
ישנן שתי אפשרויות מתי הגיע האריז"ל למירון בלג בעומר.
א. בשנת ש"ל/של"א
ב. בשנת שכ"ח. ובא במיוחד ממצרים.
לגבי היכרותו עם מהרח"ו, יתכן מאוד שהאריז"ל היה אישיות מוכרת באופן כללי, ומהרח"ו ידע לזהות אותו גם בשנת שכ"ח למרות שעדיין לא היה תלמידו המובהק.
עוד אוסיף, שלשון שער הכוונות אינה מוכיחה ש"צריך לסוע למירון בלג בעומר ולעשות שם שמחה" אלא רק שיש "שורש למנהג". ולאור כל הנ"ל מובן שאפי' האריז"ל לא ראה בזה עניין עכ"פ בשנת של"ב.
דרומי כתב:אוי כמה שאתה מנותק ממירון. מירון גבוהה יותר מצפת...
מה שנכון נכון כתב:וודאי היה האר"י במירון בל"ג בעומר יותר מפעם אחת, וכבר נדון מכאן ואילך.
חיימשה כתב:לפעמים צריך מישהו שיבוא מבודאפעסט ויבהיר את מה שלא ברור מאליו.
א. אחדות זה מושג של היפים.
כמו''כ הלחן המרטיט של '' אני מאמין בביאת המשיח'' שכבש את הישיבות הליטאיות זה שבעים שנה, יכול היה להיווצר רק בלב חסידי.
החסידות שהצמיחה מתוכה בדורינו את הפירוש ''מתוק מדבש'' על הזוהר הקדוש, [אשר לא היה עוד כבושם הזה, כפי ששמעתי ממחבר כמה ספרים בחכמת האמת], להם נאה ויאה לשורר כן.
זר לא יבין!
ברוז כתב:לא ידען כתב:(ולפני חמישים שנה 'מעריב' 'ידיעות')
גם כהיום.
חיימשה כתב:כואב להווכח כיצד אג'נדות אישיות גורמות לאנשים אינטליגנטים וידענים לכתוב דברי הבלים.
זה נראה כאילו הציבור הליטאי נאלץ להתגונן ולחזק את שיטתו מפני הסביבה, כאילו אם יעלו יותר למירון זה יפרק את המסגרת הליטאית ויהווה פירכה למורשת...
הגיע הזמן להתבגר.
באיזה שהוא מקום החיכוך התמידי בין העדות והשבטים עשה רק טןב לכולם.
כל אחד לומד מרעהו, אם לימוד טהור וכן, ואם מחמת קנאת סופרים ותחרות בריאה, וכולם יוצאים נשכרים מאד.
כמי שעוקב בשבע עינים אחרי התהליכים הללו, דומני שרוב התלונות של החסידות על השיטה הליטאית כמעט נעלמו בעשורים האחרונים, כיון שההפריה הדדית גרמה לתקן במידה רבה את החסרונות של כל אחד מהצדדים, ודומני שהציבור הליטאי עומד בראש המרוויחים מכך, כאשר בחלק התורה יש לו את מורשתו, וזה הולך וחזק עם השתפרות הכוללים, מסלולי הלימוד, האפשרויות הרבות, וכו' ומאידך יש שינוי עצום לטובה גם בשאר התחומים, כמו השקעה בתפילות, מראה יהודי גם חיצוני, דגש על יר''ש ופרומקייט, עסקנות ברוכה שעקפה את החסידים מזמן, כפיפות לרבנים, ועוד דברים רבים ששופרו.
הכמיהה של אברכים ליטאים רבים לעלות ולהשתתף בהילולא במירון היא חלק מתהליך מבורך זה, מסייעת למנוע תופעות בעייתיות כמו נשירה ומר''ש, וראוי רק לברך עליה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מענין שלא ידען מבטא את הנקודה שרציתי לבטא. אבל אני עשיתי את זה בהעלמה.
מקור החגיגה איננה מקור דתי, שהחילונים הם אשר הנהיגו את זה. גם אם יש איזשהו מקור, הרי זה מקור לאחר העובדה, ולא הסבה למה הם עשו את זה.
עכשיו ׳חירדו׳ את זה, עד שתוקפים את כל מי שזוכר איך שהיה פעם.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים