פורום אוצר החכמה

במגילה לא,א בעצרת [קורין] שבעה שבועות [מפרשת ראה] ומפטירין בחבקוק, אחרים אומרים בחדש השלישי ומפטירין במרכבה, והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא [היינו דביו"ט א' קורין במתן תורה ובשני בשבעה שבועות].
ומשמע בלשון הגמ' דעיקר ההלכה כת"ק דקורין שבעה שבועות, וכן הוא סתמא דמתני' לעיל שם ל,ב, אלא דהאידנא דאיכא תרי יומי אפשר לקיים שניהם.
וכן מפורש ברמב"ם פי"ג מהל' תפילה שפסק דבעצרת קורין בשבעה שבועות, אלא דהוסיף ומנהג פשוט שקוראים ביו"ט ראשון בחדש השלישי ובשני קוראין בפרשת המועדות, עיי"ש. ומבואר דעיקר ההלכה דקוראים בשבעה שבועות.

ולפי"ז קשה לי מאד, מדוע אנו יושבי ארץ ישראל קוראים בעצרת בחדש השלישי, הלא היה לנו לקרוא בשבעה שבועות דזהו עיקר קריאת היום. [ואין לומר דנקבע קריאת יו"ט ראשון לפי רוב ישראל שבגלות, דגבי קריאת שמיני עצרת עבדינן הכי, דאנו קוראים ביו"ט א' וזאת הברכה הנקראת בחו"ל ביו"ט שני (שמח"ת), ולמה א"א למיעבד הכי בעצרת].

יש על כך תשובה בריב"ש

תודה,
אם תואיל לציין מקום הריב"ש - אכפול תודתי.
(ניסיתי לחפש ולא הצלחתי).

כלל גדול :
רוב רובם של מנהגי וסדרי התפילה וקריה"ת בימינו בארץ ישראל הם ע"פ מנהג חו"ל, וכשעלו לארץ ישראל נשאר המנהג הישן של יו"ט ראשון על מקומו , או שדחפו מנהגי ב' הימים לתוך יום אחד (כגון מנהגי שמע"צ ושמח"ת בא"י)

ואם כבר בזכרת ענין קריה"ת - גם הקריאה הארוכה של שור או כשב ביום של חוה"מ בא"י הוא ע"פ מנהג קריאת יו"ט שני בחו"ל (בא"י אין ום סיבה להאריך כ"כ בקריאה מאחר שא"צ רק לג' קרואים)

שבטי,
יש לך דוגמא נוספת לאיזה מנהג שאינו שייך בארץ ישראל ולא נתבטל. וביותר בענייננו, שהיא הלכה פסוקה (!) לקרוא בעצרת בשבעה שבועות. אדרבה, אשמח לדעת.

והרי גבי שמע"צ ושמח"ת 'דחפו מנהגי ב' הימים לתוך יום אחד' כלשונך, ושינו קריאת התורה ביום א', ולמה לא עשו כן גם ביום א' דעצרת.

ומה שכתבת על הקריאה הארוכה של שור או כשב, שגית בזה, כי אדרבה עיקר הדין הוא לקרוא ביו"ט דפסח בפרשת המועדות של תורת כהנים (והיא ארוכה, מה לעשות), אלא שבגלות דחו זאת ליו"ט שני והעדיפו ביו"ט ראשון לקרוא משכו וקחו לכם מענין היום, כמו שמפורש כ"ז במגילה לא,א עיי"ש ברש"י.
והאמת שגם בזה יש לתמוה שהרי אצלנו אין יו"ט שני, אבל עכ"פ אנו מקיימים הקריאה בראשון של חוה"מ, משא"כ גבי עצרת שמבטלים לגמרי קריאת שבעה שבועות, וזה פלאי.

******************

כולנו (מן הסתם...) צפיה דרוכה לדברי הריב"ש שציין בברכה המשולשת.
באישי הוא הוסיף לי שהוא ראה הפניה אליו במאמרו של ר"ד הכהן הנשקה על כך בספר היובל לרב מרדכי ברויאר,
כמדומני שהספר הנ"ל אינו באוצר,
יש מי היכול להעלות המאמר או עיקריו לכאן?

הרב ז'ולטי כתב על זה מאמר במוריה.

על קריאת התורה של יום א' דחוה"מ פסח היה לנו אשכול מפואר, וכדאי לעיין במאמר שהוזכר שם. viewtopic.php?f=7&t=13047&p=121758
האם כל הקריאות שלנו מותאמות למבואר במגילה שם? .
הרי הכל הוא מנהג, אמנם קדמון, ולכן לפעמים אין אנו נוהגים כמובא בבבלי, אלא כמנהגים אחרים המתועדים במקומות חזלי"ם אחרים.
תוספות כבר מעיר שם על תענית שאין אנו קוראים ברכות וקללות כמבואר במשנה אלא ויחל כמו שאמרו במסכת סופרים (המאוחרת!, אמנם יש בה מנהגים קדמונים)
וכן לגבי ההפטרות כבר העיר תוספות שם, שאנו נוהגים אחרת ע"פ הפסיקתא.
לגבי א"י וחו"ל, בחנוכה רוב האשכנזים קוראים פה כמו הספרדים ולא כמו הרמ"א, מתוך מחשבה שזה תלוי באר"י וחו"ל כידוע.

גם הפטורת שמיע"צ אנו משנים מהנזכר בגמרא ובראשונים.
ועכ"פ בשבועות אין מעוניינים לחלק הסדרא בין בני אר"י וחו"ל.
ויש לציין שהמנהג של המשנה הוא כמערבאי ואנן כמדינחאי.

ודרך אגב לגבי תעניות קראתי/שמעתי פעם ולא זוכר מה שהתעניות שמוזכרות שם לגבי ברכות וקללות הכוונה תעניות על הגשמים.

ומה שאנו קוראים ויחל זה תעניות על החורבן, או לתשובה כמו התענית של היום.