פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:קיים ת"ת בהרהור (כדעת הגר"א שחשיב מצות ת"ת דאורייתא כמו הקורא בפה) - "והגית בו יומם ולילה"

וכששמע רשרוש האילן פסק לגמרי.

קולו זימר עריצים כתב:למה לא איפשר שהגיע זמנו למות בשעה מסויימת והיינו אחר שכילה מאכול סעודתו, ואז קיים חציו לה' ולא היה שייך המיתו כי אם בנענוע האילן.

יאיר כתב:קיים ת"ת בהרהור (כדעת הגר"א שחשיב מצות ת"ת דאורייתא כמו הקורא בפה) - "והגית בו יומם ולילה"

וכששמע רשרוש האילן פסק לגמרי.

בד_קודש כתב:ככלל לא ידעתי מניין לכם שהקול בהאילן היה אחר הסעודה,

ידידיה כתב:

יאיר כתב:קיים ת"ת בהרהור (כדעת הגר"א שחשיב מצות ת"ת דאורייתא כמו הקורא בפה) - "והגית בו יומם ולילה"

וכששמע רשרוש האילן פסק לגמרי.

רש"י מסכת שבת דף קנ עמוד א

והיה מחניך קדוש - ולא כתיב ביה דבר, אלא: מקום חנייתך תהא בקדושה, וטעמא - משום דישראל מהרהרין תמיד בדברי תורה.


לכאורה אין מח' שהרהור בד"ת בכלל תורה הוא, והא ראיה שאסרה התורה להרהר במקום מטונף משום כבוד התורה.
והנדון הוא על קיום מצוות ת"ת אם מקיים בזה וחייב בברכה.

ואם כן, ההגנה שנותנת התורה אפשר שאינה תלויה בקיום המצווה, וכפי שכבוד התורה ישנו גם בהרהור כמבואר.

וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם אותם וכמ"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו' וכמו בכל המצות התלויות בדבור שאינו יוצא בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו.
אך אם מוציא בשפתיו אף על פי שאינו מבין אפילו פירוש המלות מפני שהוא עם הארץ הרי זה מקיים מצות ולמדתם ולפיכך כל עם הארץ מברך ברכת התורה בשחר לפני הפסוקים וכן כשעולה לספר תורה

ישראל אליהו כתב:היה זה קודם הסעודה, וכבר הגיע זמנו

לעומקו של דבר כתב:

ישראל אליהו כתב:היה זה קודם הסעודה, וכבר הגיע זמנו

לא כתוב שזה היה ביום החג?
בעצם אולי לא.

ישראל אליהו כתב:

לעומקו של דבר כתב:

ישראל אליהו כתב:היה זה קודם הסעודה, וכבר הגיע זמנו

לא כתוב שזה היה ביום החג?
בעצם אולי לא.

אולי תקרא שוב ותבין

עזריאל ברגר כתב:אם אנו סבורים שאכילת הסעודה או ההליכה לבית הכסא נחשבות (לגבי ענין זה) כהפסקה מלימוד התורה - אז מה חשב דוד עצמו כשהחליט להגות בתורה כל השבת?

ישראל אליהו כתב:היה זה קודם הסעודה, וכבר הגיע זמנו

ידידיה כתב:

בד_קודש כתב:ככלל לא ידעתי מניין לכם שהקול בהאילן היה אחר הסעודה,

בגמ' שם נאמר שכל שבתות השנה היה דוד לומד כדי שלא יפגע בו וכו'

לעומקו של דבר כתב:

ישראל אליהו כתב:היה זה קודם הסעודה, וכבר הגיע זמנו

שוב התבוננתי שידידיה פרך את זה בפשטות למעלה

ידידיה כתב:

בד_קודש כתב:ככלל לא ידעתי מניין לכם שהקול בהאילן היה אחר הסעודה,

בגמ' שם נאמר שכל שבתות השנה היה דוד לומד כדי שלא יפגע בו וכו'

ישראל אליהו כתב:וא"כ אפשר שהגיע זמנו בשמונה בערב\שמונה בבוקר, ועדיין לא אכל את סעודת הלילה\יום.
והשתא דאייתינן להכי, אפשר שכבר אכל, אלא שהגיע זמנו רק לאחר כך.