פורום אוצר החכמה

אשתקד מצאתי את שאהבה נפשי, תיקון ליל שבועות ארגינאלי, רק הפסוק הראשון והאחרון מכל פרשה.

ממש הי' לי עונג יום טוב מזה; שזכיתי לסיים כל התיקון, ועוד הי' לי מספיק זמן ללמוד גפ"ת ושאר דברים.

אשתתף בה את חביריי מהאתר, ותקותי שתהנו

יש מקור לתיקון הזה?

אם פסוק ראשון ואחרון, למה "וידבר ה' אל משה לאמר" לא נחשב פסוק?
וטעות אחת מצאתי שם.

ישראל אליהו כתב:יש מקור לתיקון הזה?

לכאו' עצם התיקון מקורו טהור בכתבי המקובלים, ושם איתא להדיא ג' פסוקים.
וצ"ל שמש"כ פותח האשכול 'אורגינאלי' אין פירושו מתאים למקור אלא שהוא מקור חדש.

מנחם כתב:

ישראל אליהו כתב:יש מקור לתיקון הזה?

לכאו' עצם התיקון מקורו טהור בכתבי המקובלים, ושם איתא להדיא ג' פסוקים.
וצ"ל שמש"כ פותח האשכול 'אורגינאלי' אין פירושו מתאים למקור אלא שהוא מקור חדש.

לא צריכים לדבר בשמי - פותח האשכול; במה שכתבתי 'אורגינאלי' התכוונתי לדברי רשב"י בזוהר, שתיקון ליל שבועות מתבצע ע"י שדולגין מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים, ושלשה פסוקים הם כבר פירוש או הוספה מדברי המקובלים

מחלוקת האריז"ל ומוהרא"ש בפי' ד' הזוהר

צריך לחפש בספרי הכללים איך מכריעים, לדעת מה יעשה ישראל בכזו מחלוקת.

איש_ספר כתב:מחלוקת האריז"ל ומוהרא"ש בפי' ד' הזוהר

צריך לחפש בספרי הכללים איך מכריעים, לדעת מה יעשה ישראל בכזו מחלוקת.

בספר הכללים כת"י הנמצא אאל"ט בספריה ה... מובא שאם יכולים לנקוט כפשטת דברי הזוהר ולסיים כל התיקון בזמן המוכשר לזה, מוטב לנקוט פשטות דברי הזוהר

איש_ספר כתב:מחלוקת האריז"ל ומוהרא"ש בפי' ד' הזוהר

צריך לחפש בספרי הכללים איך מכריעים, לדעת מה יעשה ישראל בכזו מחלוקת.

וכי לא ידעת שהלכה כבתראי?

ישראליק כתב:

איש_ספר כתב:מחלוקת האריז"ל ומוהרא"ש בפי' ד' הזוהר

צריך לחפש בספרי הכללים איך מכריעים, לדעת מה יעשה ישראל בכזו מחלוקת.

בספר הכללים כת"י הנמצא אאל"ט בספריה ה... מובא שאם יכולים לנקוט כפשטת דברי הזוהר ולסיים כל התיקון בזמן המוכשר לזה, מוטב לנקוט פשטות דברי הזוהר

אם נוקטים ד' הזוהר כפשטן, א"צ לפסוק מכל פרשה, לכאורה די בפסוק אחד מתחילת תורה ואחד מסופה, וכן עזה"ד בנ"ך. כך שנותר זמן רב לקרוא ספר שמות הצדיקים.

(בשופטני לא עסקינן, אבל לאחרים אציין לדברי החיד"א בכמה מקומות (כמדומה בשם כת הקודמין, רבנן קשישאי) שאין להביא ראיה מד' הזוהר נגד האריז"ל).

איש_ספר כתב:

ישראליק כתב:

איש_ספר כתב:מחלוקת האריז"ל ומוהרא"ש בפי' ד' הזוהר

צריך לחפש בספרי הכללים איך מכריעים, לדעת מה יעשה ישראל בכזו מחלוקת.

בספר הכללים כת"י הנמצא אאל"ט בספריה ה... מובא שאם יכולים לנקוט כפשטת דברי הזוהר ולסיים כל התיקון בזמן המוכשר לזה, מוטב לנקוט פשטות דברי הזוהר

אם נוקטים ד' הזוהר כפשטן, א"צ לפסוק מכל פרשה, לכאורה די בפסוק אחד מתחילת תורה ואחד מסופה, וכן עזה"ד בנ"ך. כך שנותר זמן רב לקרוא ספר שמות הצדיקים.

(בשופטני לא עסקינן, אבל לאחרים אציין לדברי החיד"א בכמה מקומות (כמדומה בשם כת הקודמין, רבנן קשישאי) שאין להביא ראיה מד' הזוהר נגד האריז"ל).

לא כתוב בזוה"ק פסוק ראשון ואחרון. אפשר ג' מילים מתורה, ג' מנביאים וג' מכתובים, ג' מדרשות דקראי וג' מרזי דחכמתא. (ועייל שמוה"צ ח"ב)
ואילו סדר תרי"ג מצוות שהוא חצי מהתיקון הנ"ל, אינו כלל לא בזוהר ולא באר"י. (אף שמקורו בקדושים)

[quo

כדכד כתב:

איש_ספר כתב:מחלוקת האריז"ל ומוהרא"ש בפי' ד' הזוהר

צריך לחפש בספרי הכללים איך מכריעים, לדעת מה יעשה ישראל בכזו מחלוקת.

מי זה מוהרא"ש ואיך הוא קשור לכאן ועוד איך יתכן לחלוק על האר"י בביאור הזוה"ק?

לך לכפר יבניאל ותשאל אותם מי זה מוהרא"ש... הרב איש ספר התלוצץ

כשפתחתי האשכול שכחתי שיש אנשים שיש להם אלרגיה להמילה "מוהרא"ש"...

לא נורא יעשו אפצ'י וזהו.
אבל אם אתה מהקוראים את שמות הצדיקים אולי תסביר לי מה שקשה לי הרבה זמן איך קרח הגיע לשם?

נמסר לי שזה מאימת הצנזורה

האר''י:
צדיק' כתמר' יפרח'
סופי תיבות קרח

רמז על לעתיד
(סוף התיבות...)
שאז יתוקן חטאו

באמת איני צריך לחפות על כבודו של מורי ורבי מוהרא"ש זצ"ל - הצדיק מיבנאל, כי גדול מרבן שמו,
אבל לא הייתי מאמין שעדיין ישנם אנשים עם כל כך שנאה עמוקה עליו, בגלל אינטרסים אישיים, בשעה שיהודי זה השליך נפשו מנגד, והחיה אלפים ורבבות נשמות ישראל, ועוד ,
ידו נטוי' בהירושה שהוריש לנו, ביניהם את סדרת ספרי אשר בנחל שממש עכשיו הדפיסו כרך ה170, יעזור ה' הלאה. וזהו חוץ מגדלותו בנגלה ובנסתר.

עכ"פ לכל אלו הרוצים לדעת אמיתת הדברים,
אעתיק קצת מספר הקטן בכמות אבל גדול באיכות, "רגעי מוהרא"ש" שכתב שם בכתב ידו קצת מחייו עלי אדמות.
אכתוב מה שכתב שם מענין קבלה:

בראש השנה שנת תש"כ [הי' אז בגיל כ' שנה] הי' הפעם ראשונה שהתפללתי בראש השנה בקיבוץ של אנשי שלומינו באיסט סייד מנהטן, ובאותו שנה התפלל שם הרה"ח ר' בנימין זאב חשין זצ"ל, ונתקשרתי אליו מאוד, כי הוא הי' חדוש גדול, עד שאפילו אנשי שלומינו בירושלים לא הכירו את גדלתו, ואני יכול להעיד שהאדם הזה הי' בקי בזהר כמו שיהודי בקי ב'אשרי', בלי שום גוזמא כלל, כי מחמת שבסתר למדתי הרבה זוהר, וכשדברתי עמו ראיתי שתמיד מזכיר את הזוהר, ולכן התחלתי לשאול אותו איפה כתוב ענין זה בזהר וכו', ואיפה כתוב ענין זה בזהר, והוא ענה לי ממש על המקום, כאלו שרק עכשיו למד את זה, ומאד התפעלתי ממנו, כי עוד לא ראיתי אדם שיהי' כל כך בקי כמוהו, ומה גם אחר ראש השנה הוא בא אלי לישיבה [אצל ר' משה פיינשטיין זצ"ל] וביקש אותי, יען שלא מכיר את ניו יארק, שאני אלך אתו ואראה לו איפה ללכת, כי היו לו המון כתובות, אבל לא ידע איפה, ורצה שאני אלך אתו, אבל היות שהייתי מתמיד גדול מאד, ולא רציתי להפסיק מללמוד, התחמקתי ממנו בתרוצים שונים, על כל זאת היתה לי משיכה מאד אחריו, כי מאד נהנתי, שאדם יודע את הזוהר בעל פה, ויען שהבחנתי שעם מי שדבר, הדבר הראשון הוא בקש את היד, הי' אומר: תן לי את ידך לרגע, והוא הי' מעין ביד של בני אדם, והי' עושה פרצופים שונים וכו', ותכף ומיד שאלתי אותו: האם אתם בקיאים בחכמת היד המובא בזוהר יתרו? אזי הוא מאד התפלא מאיפה אני יודע מזהר כזו?! ובין כך התחיל לדבר אתי מחכמה זו, אזי עשיתי אתו תנאי, שאני הולך אתו רק בתנאי שילמד אתי את חכמת היד, ובתחלה הוא לא רצה, אז אמרתי לו שאני לא רוצה ללכת עמו, והיות שהי' צריך אותי, הסכים ללמד אותי, ולמד אותי את החכמה הזו, ומאד מאד התפעלתי ממנו עוד יותר, והלכתי עמו להרבה אנשים, וראיתי אצלו הרבה דברים נפלאים, פלאי פלאים, ואז ראיתי אל מה אדם יכול לזכות, ואף שאני הייתי בחור צעיר, אבל היתה לי תשוקה עצומה לעבודת השם, וראיתי אצל האדם הזה דברים מאד מאד מענינים.
(ובין כך כשלמד אותי את חכמת היד הלכתי לפסריה הכי גדולה שהיתה בניו יארק, שהיו להם הכי הרבה ספרים מהיהדות שיש בעולם, ושם מצאתי עוד כמה ספרים מאד ישנים המדברים מחכמה זו, והעתקתי את זה, ואחר כך הבאתי לו את זה, והוא אף פעם לא ראה את הספרים האלו, ומאד מאד שמח ואמר לי: "הרי זה בא ללמד, ונמצא למד", ונהנה מאד מאד מהספרים שהעתקתי בכתב ידי, וגם העתקתי מכתבי ידות שמצאתי שם המדברים מענינים אלו, אך הוא הזהיר אותי שלא אגלה לאף אחד שלמד אותי את החכמה הזו, אבל אני מרוב תשוקה, כבר היו לי הרבה ספרים מעתקים מכתבי יד שהעתקתי, וגם למד אותי את היסודות בכחמה זו, וכבר לא הצרכתי יותר ללמוד אצל אף אחד)

ובענין הספריה הזו [מוהרא"ש סיפר פעם, שזה הי' בית המדרש לרבנים - ספריית שכטר] יש סיפור ארוך, כי מאז שהתמדתי בספרי רבינו ז"ל, כשבאתי למקום שרבנו ז"ל הזכיר איזה ספר, רציתי מאד להשיג את הספר, ולא הי' בנמצא, כגון: כשבאתי לחיי מוהר"ן, סימן שס"ד, שדבר רבנו ז"ל שקבלת הרמ"ק וקבלת האריז"ל הם שני דברים נפרדים, אזי נכנס בי רצון וחשק גדול ללמוד, ולעין בספרי הרמ"ק, כגון האלימה, והפרדס רמונים וכו', וכן כתבי האריז"ל, שלא היו מצויים אז בכלל, ולכן חפשתי ספריה איפה שאני יכול להשיג את כל הספרים הישנים, וסבב הקדוש ברוך הוא, שהגעתי לספריה הכי גדולה שיש שם כל ספרי קודש, שבכלל אינם נמצאים, ומצאתי חן בעיני הממונים, ונתנו לי כרטיס חבר (ואף שזה לא הי' מקום לבחור חסידי ללכת שמה, על כל זאת, מרב תשוקה לחטט ולחפש בספרים ישנים לא הסתכלתי על שום דבר), וכך שאלתי משם את ספרי הפרדס רמונים, והאלימה וכו', ושקדתי בהם מאד, ובכל פעם שאלתי משם ספרים ישנים, וזה החי' אותי מאד מאד, עד שאחר חתנתי כבר הדפיסו את הספרים וקניתי אותם, עם כל זאת בליתי הרבה בספריה בעת בחרותי, ומצאתי שם ספרים ישנים, ספרים יקרי המציאות, והעתקתי מהם הרבה דברים נפלאים, ובזה החייתי את עצמי, ואף ברי' לא ידעה איפה הלכתי, וישבתי בפנה, והעתקתי מספרים שלא נתנו להוציא, מרב יקרת המציאות של הספר.

עכ"פ רואים מזה שלאו בשופטני עסקינן, כדברי 'איש ספר' שה' ינקום את נקמתו, וידע כבר בגיל עשרים כל הזוהר, וכל כתבי האר"י, וספרי הרמ"ק, וכו' וכו' וכו', ואם הוא אמר שיכולים לומר התיקון הקצר המצורף לעיל, יכולים לסמוך עליו.

הא מי מקיימת "לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי גנותו"??

(היות שבפורום זה מתוועדים בעלי הגויות שונות, יפה היתה לך שתיקותך מדיבורך)

ובזה יובן, כמובן, למה זה התיקון ליל שבועות ה"ארגינאלי".

ישראליק כתב:עכ"פ רואים מזה שלאו בשופטני עסקינן, כדברי 'איש ספר' שה' ינקום את נקמתו, וידע כבר בגיל עשרים כל הזוהר, וכל כתבי האר"י, וספרי הרמ"ק, וכו' וכו' וכו', ואם הוא אמר שיכולים לומר התיקון הקצר המצורף לעיל, יכולים לסמוך עליו.

חייב אדם לומר בלשון רבו, וכידוע צוואתו של הצדיק ודברי הפיוס החקוקים שם. עכ"פ תיבת שופטני לא כוונה למוהרא"ש ולו מחמת הנימוס, אלא רק למי שחשב שבכוחו לתת פרשנות אחרת לזוהר מד' האר"י.