פורום אוצר החכמה

בעומדי תוך שנת האבל על א"מ הכ"מ,
התעוררתי לשאלה, האם יש צד לאסור עלייה למירון להילולת התנ"א רשב"י.
וצדדי השאלה, הן מצד שמיעת המוזיקה והמחולות [שמן הסתם אסור לאבל להשתתף בהם, כדין אבלות בצנעא].
והן מצד האכילה בסעודת מרעים שאסורה לאבל.
ומן הסתם הת"ח יעלו כאן צדדים נוספים בבחינת תן לחכם ויחכם עוד.
הוא ימליץ טוב בעדינו.

האם יש מקום לצדד להקל, משום דברי האר"י [פע"ח שער ספירה"ע פ"ז] שאין רצון רשב"י שינהגו אבילות ביום שמחתו, ומעשה הידוע עם ר' אברהם יוכיח.

שו"ר כעת בנטעי גבריאל [הל' פסח פנ"ח] שמתיר לאבל לעלות מירונה, ואף להשתתף בסעודות, ואף לשמוע את קול רינה וישועה, אולם לא לצאת במחולות. [ומחלק בין חו"ל לא"י]
מצורף בזאת

הגר"מ סירוטה (המו"צ הירושלמי הידוע מטעם העד"ח) פסק היום לחמותי שאסור כלל וכלל.

ההוא דאמר כתב:האם יש מקום לצדד להקל, משום דברי האר"י [פע"ח שער ספירה"ע פ"ז] שאין רצון רשב"י שינהגו אבילות ביום שמחתו, ומעשה הידוע עם ר' אברהם יוכיח.

לכאורה המעשה שם לא היה באבלות פרטית אך באבלות פרטית לא מצינו שרצון רשב"י מתיר איסורים. לכאורה כותרת האשכול צריכה להיות אם יש צד להתיר ולא אם יש צד לאסור

לא מצליח להבין אפילו את ההו"א.
אפילו בשמח"ת המנהג שאבל לא מקיף ולא רוקד.
וגם לא ישתתף בקידוש, שנהגו רבים בבתי המדרשות לכבוד שמחת התורה.
ובמירון, עוד השמחה יתירה בכלי שיר.
ומאי עדיפא האי מהאי?

בינוני כתב:הגר"מ סירוטה (המו"צ הירושלמי הידוע מטעם העד"ח) פסק היום לחמותי שאסור כלל וכלל.

זכורני כשהייתי באבלות על אמי מורתי ע"ה, אסרו לי להדיא לנסוע למירון ואף לא להשתתף בשום מחולות וריקודין.