פורום אוצר החכמה

א. שבועות שחל בשבת, האם הכהנים בישלו את הכבשי עצרת (שלמי ציבור) כדי לאכלם?
ב. לראשונים הסוברים דהפרשה שבסוף פר' משפטים (עם הברית ונעשה ונשמע וכו') היה לאחר מתן תורה, ומה שכתוב 'ויכתוב משה' היה בו ביום שניתנה תורה, האם הותר למשה רבינו לכתוב בשבת? (למ"ד בשבת ניתנה תורה. דאם לא נאמר בשבת ניתנה תורה יתכן דיו"ט עדיין לא היה נחשב אז).

א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!
ב. אפשר לומר שהותר לו בהוראת שעה. ואולי אפשר לומר שכתב את הדברים מע"ש?

כיון שזבחי שלמי ציבור נאכלים ליום ולילה עד חצות היה בשרם נאכל במוצאי שבויו"ט, ואז היו מבשלים בשרו ולא אכלוהו חי.
רק שעיר יוהכ"פ שנאכל עד ליל מוצאי יוהכ"פ בחצות, והיה אסור לבשלו ביום משום קדושת יוהכ"פ, ובערב חל קדושת שבת אז אכלוהו הבבליים חי שלא להוציאו לבית הפסול.

עזריאל ברגר כתב:ואולי אפשר לומר שכתב את הדברים מע"ש?

למה לא תאמר במוצאי שבת?

עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

דרך ישרה כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

ומאי שנא משעיר דיום הכיפורים שחל בע"ש?

עזריאל ברגר כתב:

דרך ישרה כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

ומאי שנא משעיר דיום הכיפורים שחל בע"ש?

משום שאין זה של יומו, וכמו דחלבי יו"ט אין קרבין בשבת

דרך ישרה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

דרך ישרה כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. ודאי שלא. וכפי שנאמר במפורש לגבי שעיר הנעשה בחוץ ביוה"כ, שאם חל יוה"כ בע"ש - היו אוכלים את בשרו חי בלי בישול כלל!

בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים בשבת את שעירי הרגלים, דהוי מצוה כמו הקטרת אימורים.

ומאי שנא משעיר דיום הכיפורים שחל בע"ש?

משום שאין זה של יומו, וכמו דחלבי יו"ט אין קרבין בשבת

צודק לחלוטין! איך לא חשבתי על זה?

אבל אם כן, שאכילת קדשים היא מצווה ביומה, ודוחה את השבת - מדוע לא יבשלו ויאכלו ביום כיפור עצמו?
או עכ"פ יבשלו ויאכילו לכהנים שפטורים מהצום (קטנים וחולים)?

דרך ישרה כתב:בקרן אורה מנחות סג: כ' דביו"ט שחל בשבת מבשלים את שעירי הרגלים.

כבר הכה על קדקדו הרב 'חלקת יואב' (קבא דקשייתא קושיא צ) ממאמר מפורש של רבא בפרק אלו דברים:

שְׂעִירֵי הָרְגָלִים - חַי נֶאֱכָלִין, צָלִי אֵין נֶאֱכָלִין (דְּאֵין צְלִיָּתָן וּבִשּׁוּלָן דּוֹחֶה שַׁבָּת – רש"י).

דרך ישרה כתב:

עזריאל ברגר כתב:ואולי אפשר לומר שכתב את הדברים מע"ש?

למה לא תאמר במוצאי שבת?

צודק
כך משמע ברמב"ן שהוא מרא של השיטה שפרשת משפטים היה לאחר מתן תורה, ורק ואלה המשפטים היה בו ביום, אבל הכתיבה היתה בלילה והקמת המזבח והברית היה למחרת כמו שכתוב 'וישכם בבוקר'.

רמב"ן על שמות פרק כד פסוק א
והנה משה כתב ביום ההוא בספר כל מה שנצטווה, חקים ומשפטים ותורות, והשכים בבקר ממחרת היום ההוא לכרות להם ברית על הכל, ובנה המזבח (פסוק ד), וזבח הזבחים (פסוק ה), ונתן חצי הדם על מזבח ה' וחצי הדם שם באגנות (פסוק ו), ולקח הספר שכתב מאמש וקראו באזניהם, וקבלו עליהם עוד לבא בברית עמו, ואמרו (פסוק ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע אליך,

בלשון המקרא בלבד משמש 'אמש' במובן 'הלילה שעבר'; בלשון חכמים 'אמש' משמש לעולם במובן 'אתמול'.

ביקורת תהיה כתב:בלשון המקרא בלבד משמש 'אמש' במובן 'הלילה שעבר'; בלשון חכמים 'אמש' משמש לעולם במובן 'אתמול'.

אכן.
אולם עיקר תשובתי היא מכך שהקמת המזבח וכריתת הברית היתה למחרת כמפורש בפסוק, ממילא אין כל בעיה לפרש שהכתיבה היתה בלילה.

שתי שאלות (ולא שני, למרות שבשבועות מקריבים את 'שתי הלחם').
סליחה על הטרחנות אבל אם אפשר לתקן את הכותרת זה צורם מדי...

דרך ישרה כתב:האם הותר למשה רבינו לכתוב בשבת?

מזכיר את הפולמוס על אודות דברי רב שר שלום שמשה רבינו מת בשבת בשעת מנחה: הלוא ביום מיתתו כתב 'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום'? וגם מצאנו במדרש שבאותו היום שמת משה כתב י"ג ספרי תורות.
נדון ב'בית המדרש' תחת הכותרת 'י"ג ספרי תורה ביום פטירת משה רבינו ע"ה'.

ביקורת תהיה כתב:

דרך ישרה כתב:האם הותר למשה רבינו לכתוב בשבת?

מזכיר את הפולמוס על אודות דברי רב שר שלום שמשה רבינו מת בשבת בשעת מנחה: הלוא ביום מיתתו כתב 'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום'? וגם מצאנו במדרש שבאותו היום שמת משה כתב י"ג ספרי תורות.
נדון ב'בית המדרש' תחת הכותרת 'י"ג ספרי תורה ביום פטירת משה רבינו ע"ה'.

הדיונים שם אודות אפשרות שנכתב בדרכי נס וכוד', אולם הדרך הפשוטה שהזכירו כאן לא דנו בזה, שהיתה הוראת שעה בדבר.
ואינו רחוק כל כך, שכן לא חמיר מקרבנות ומילה שהותרו בשבת מכיון שקבוע להם זמן, ומאחר שרצון ה' היה שיכתוב משה בו ביום הרי היא מצוה שקבוע לו זמן, והותרה לו הכתיבה.