ספק בספירת העומר
פורסם: ב' מאי 02, 2011 6:49 pm
ראיתי בספר בינת זקנים שדן במי שסופר שני ימים מספק, אם לא אזלינן כדעת הדבר אברהם שא"א לספור,
אם מברך ושורש הספק הוא אם הספירה השגוייה מהווה הפסק לספירה הראוייה.
והביא שם שכתב לו הגרצ"פ פרנק ראייה מרש"י עירובין נ א גבי ספק מעשר בהמה שכתב שם ולבי אומר לי שעל תנופת חזה ושוק (שעושה בשניהם כמו שמבואר שם ברש"י) לא יברך משום ברכה לבטלה. ולמה לא יברך אחת ויניף את שניהם אלא ע"כ דהווה הפסק.
והכותב שם (הרב פרייע אם איני טועה) כתב לחלק שבתנופה שברכה היא על החפץ של המצווה (היינו על החזה ושוק) ולכן שייך הפסק משא"כ בספירת העומר הברכה היא על המצווה בכללות. ולא ברירא לי לי כ"כ חילוק זה.
ולעיקר הראייה היה אפשר לדחות שכוונת רש"י ללמדך שאי אפשר לברך על כל אחד בפנ"ע ואע"פ דהווה ספיקא דאורייתא, (ושלא תאמר שדווקא ספק דדבריהם לא בעי ברכה כלשון הגמרא שבת כג א) , ולא נחית רש"י להא אם אפשר לעשות עצה ולהניף שניהם מייד בזה אחר זה.
מה דעתכם?
אם מברך ושורש הספק הוא אם הספירה השגוייה מהווה הפסק לספירה הראוייה.
והביא שם שכתב לו הגרצ"פ פרנק ראייה מרש"י עירובין נ א גבי ספק מעשר בהמה שכתב שם ולבי אומר לי שעל תנופת חזה ושוק (שעושה בשניהם כמו שמבואר שם ברש"י) לא יברך משום ברכה לבטלה. ולמה לא יברך אחת ויניף את שניהם אלא ע"כ דהווה הפסק.
והכותב שם (הרב פרייע אם איני טועה) כתב לחלק שבתנופה שברכה היא על החפץ של המצווה (היינו על החזה ושוק) ולכן שייך הפסק משא"כ בספירת העומר הברכה היא על המצווה בכללות. ולא ברירא לי לי כ"כ חילוק זה.
ולעיקר הראייה היה אפשר לדחות שכוונת רש"י ללמדך שאי אפשר לברך על כל אחד בפנ"ע ואע"פ דהווה ספיקא דאורייתא, (ושלא תאמר שדווקא ספק דדבריהם לא בעי ברכה כלשון הגמרא שבת כג א) , ולא נחית רש"י להא אם אפשר לעשות עצה ולהניף שניהם מייד בזה אחר זה.
מה דעתכם?