נוטר הכרמים כתב:קשה עלי פרידתכם,
רבות החכמתי בסגל חבורתכם.
ימין ושמאל תפרוצו,
ומעינותיכם הברוכים חוצה יפוצו.
לע"ע עד ליום מתן תורתנו הבעל"ט.
נוטר הכרמים כתב:בספר ליקוטי מהרי"ח (ח"ג עמ' לא) כתב: [בנוסח הנני מוכן ומזומן שאומרים לפני ספירת העומר] והקרבתם מנחה חדשה לה'. בסידור השל"ה והיעב"ץ ליתא [א"ה, אינו מדויק בסידור בית יעקב עמדין החל מהמהדורה השניה למברג תרסד זה מוקף בסוגריים, במהדורא הראשונה זה דווקא מופיע]
עי' או"ח סי' ק"ו סעיף ב' במג"א סק"ב נראה משם להדיא שעל דבר שהוא מדרבנן לא שייך לומר 'מצות עשה', וספיה"ע בזה"ז דעת רש"י מנחות דף ס"ו ודעת רוב הפוסקים דהוא רק מדרבנן, והרמב"ם דס"ל דגם בזה"ז הוא מדאורייתא, הוא יחיד בדבר זה, עי' או"ח סי' תפ"ט ובמג"א סק"ד, ע"כ אין לומר לקיים מצות עשה של ספיה"ע, ותא חזי גדול ומובהק העידו לי שרבו רבינו הגדול הגאון מאור הגולה קדוש וטהור רבינו עקיבא איגר זיע"א אמר לקיים מצוה של ספירת העומר, והשמיט תיבת עשה.
תוך כדי דיבור כתב:לגבי האמירה שאחרי הספירה, יש לציין שהערוה"ש בהלכות ספירת העומר כותב שהיה ראוי שלא יגידו אותה כי עוסקת בעניינים נעלים וכו', אבל כבר נתפשט שהמון עם אומרים אותה בהתפעלות הנפש והנח להם לישראל, עיי"ש..
בערל כתב:פעם ניגש לר' נטע צינווירט (ואולי היה זה עם צדיק אחר) יהודי שהיה באמצע התפילה ולא ידע את המידה של אותו יום ושאל אותו "יתוקן מה שפגמתי בספירה..??"
ענה לו ר' נטע: פרוסט שבפרוסט...
נוטר הכרמים כתב:ולולי דמסתפיני הייתי אומר דמאן דתני הא לא תני הא, דתפילה שלאחר הספירה היא מהאר"י ז"ל,
פרנצויז כתב:נוטר הכרמים כתב:ולולי דמסתפיני הייתי אומר דמאן דתני הא לא תני הא, דתפילה שלאחר הספירה היא מהאר"י ז"ל,
מה מקור התפילה שלאחר הספירה? איפה זה כתוב באר"י?
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים