פורום אוצר החכמה

נוסח הברכה של ספירת העומר

אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?

ואגב זה נשאל גם לגבי ברכת נטילת ידים, שצ"ע מהי מילת "נטילת".
ועוד, מהו ברכת "להתעטף בציצית", שלכאורה אין המצוה בעיטוף, אלא המצוה היא שכשנלבש בגד עם ארבע כנפות נשים בו ציצית, אבל אין המצוה בעצם העיטוף!
וידעתי גם ידעתי, שודאי יש סודות גדולים בכל מילה שבברכות, אבל מצוה ליישב גם על דרך הפשט.
ואכיר טובה לכל מי שיחכימני כאן.

עמיחי כנרתי

יש באוצר ספר נפלא הנקרא ברכת הלוי, [ומחברו הוא המו"ל של סדרת אוצר הראשונים עהש"ס]. הספר עוסק בדין ברכת המצות, ויש בו קונטרס הנקרא 'קובץ רבוותא' שם נאספו מדברות הראשונים על סדר הברכות, דבר דבור על אופניו, שם תמצא מענה לכל שאלותיך. [ראה דף 247 מעמודי האוצר ואילך].
דוקא לגבי לגבי ספה"ע הביא שם רק מדברי ר"י בר יקר שתמה על לשון ספירת העומר (שהרי לא את העומר סופרים). ויש להוסיף כי כל לשון זו נעתקה ברבינו ירוחם (תו"א נתיב ה'). וע"ע גם רמב"ן וריטב"א לפסחים דף ז' שביארו דספירת העומר פירושה מהעומר. וראה עוד במאירי שלהי פסחים שכתב שהוא נוסח קצר.

ידידנו ר' עמיחי
ראה כאן
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?50898

עמוד מס' 20 כמה דעות בזה

סתם הערה טכנית אם אתה רוצה להפנות לספר בעמוד מסויים
אתה יכול ללחוץ למטה על צור קישור ולהעתיק את הקישור הזה.

גם אני אוסיף שאלתי

מהו לשון ברכת 'בדיקת חמץ' שהוא גם לשון המשנה, וכי את החמץ בודקים, הלא את הבית בודקים מן החמץ.

אשמח לקבל מ"מ וציונים.

יעויין רש"י (שמות טו ט):
אריק חרבי - אשלוף ועל שם שהוא מריק את התער בשליפתו ונשאר ריק נופל בו לשון הרקה כמו מריקים שקיהם (ירמיה מח) וכליו יריקו. ואל תאמר אין לשון ריקות נופל על היוצא אלא על התיק ועל השק ועל הכלי שיצא ממנה אבל לא על החרב ועל היין ולדחוק ולפרש אריק חרבי כלשון (בראשית יד) וירק את חניכיו אזדיין בחרבי מצינו הלשון מוסב אף על היוצא (ש"ה א) שמן תורק (ירמיה שם) ולא הורק מכלי אל כלי לא הורק הכלי אין כתיב כאן אלא לא הורק היין מכלי אל כלי מצינו הלשון מוסב על היין וכן (יחזקאל כח) והריקו חרבותם על יופי חכמתך דחירם.

בדברי רש"י אלו יתורצו כמה מן השאלות כגון בדיקת חמץ ועוד, ודוק.

כך כתב המאירי בסוף פסחים:
"ולשון ספירת העומר לשון קצר הוא ופירושו ספירה הבאה על יום הבאת העומר, אלא שאי אפשר בלשון הגון ממנו. שאם יאמר על ספירת הימים צריך לפרש הימים, ואם יאמר על ימי העומר הרי אין בעומר אלא יום אחד, ואם יאמר 'על ספירת הימים הבאה מיום הבאת העומר עד עצרת' הרי הוא לשון ארוך יותר מדאי":
והיינו שאין לשון יותר טובה ממנה שגם קצרה.

ורציתי לציין לתוס' פסחים דף ז, ב, ש"יש טעם לברכות, ור"י לא מצא טעם לכל הברכות". והיינו שודאי דברי חכמים בהשכל ודעת, ויש טעם לכל נוסח, אך אפילו גדולי ישראל אינם יודעים תמיד מדוע תיקנו חז"ל בדיוק בנוסח המסויים הזה.

גאולה בקרוב כתב:כך כתב המאירי בסוף פסחים:
"ולשון ספירת העומר לשון קצר הוא ופירושו ספירה הבאה על יום הבאת העומר, אלא שאי אפשר בלשון הגון ממנו. שאם יאמר על ספירת הימים צריך לפרש הימים, ואם יאמר על ימי העומר הרי אין בעומר אלא יום אחד, ואם יאמר 'על ספירת הימים הבאה מיום הבאת העומר עד עצרת' הרי הוא לשון ארוך יותר מדאי":
והיינו שאין לשון יותר טובה ממנה שגם קצרה.

ורציתי לציין לתוס' פסחים דף ז, ב, ש"יש טעם לברכות, ור"י לא מצא טעם לכל הברכות". והיינו שודאי דברי חכמים בהשכל ודעת, ויש טעם לכל נוסח, אך אפילו גדולי ישראל אינם יודעים תמיד מדוע תיקנו חז"ל בדיוק בנוסח המסויים הזה.

תוס' מתייחס רק להבדלים בין "על " ובין "ל". עיי"ש.
ומן הראוי להזכיר ד' רשב"א שחז"ל לא קבעו נוסח סופי לברכות רק 'מטבע', ולכן יש מחלוקות בגמ' על הנוסח המתאים להרבה ברכות.

לגור אריה,
ידעתי שתוס' שם מדבר על נושא מסויים, אבל לענ"ד זהו גם עיקרון כללי יותר,וכך משמע גם מלשון תוס', שלא תמיד הננו מבינים את הנוסח מדוע כך ולא כך.

גאולה בקרוב כתב:נוסח הברכה של ספירת העומר

אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?

ר' מאיר מדן מישיבת הר עציון כתב מאמר ע"כ 'על ספירת העומר' לשוננו לעם כרך כ"ב (תשל"א) עמ' 176- 178 הוא תולה את הענין שם בנוסח בעומר או לעומר עי"ש.

גאולה בקרוב כתב:נוסח הברכה של ספירת העומר

אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?
עמיחי כנרתי

אם ברצונך לשמוע דברים נפלאים וערבים בזה אתה מוזמן לשמוע את שיעוריו של הרב משה שפירא שליט"א על ספירת העומר, בכל שיעוריו על ספירת העומר הוא נגע בסוגיא זו אלא שכל פעם מזווית שונה או בווריאציה אחרת.
השיעורים מצויים בקול הלשון> עברית> מחשבה מוסר וחסידות> שיחות> שיעורים קודמים> מועדים> ספירת העומר. או בשיעורים מהתקופה האחרונה תחפש לפי התאריך, לא תתאכזב.

מצורף ראשי פרקים של השיעורים, לא ערוך בכלל. מה שנכתב תוך כדי השיעור. לא מעובד אבל גם זה משהו לרגילים בסגנון.

ואולי מעניין לעניין באותו עניין של נוסח הברכה, למה מברכין בעל ולא בל'?.

האם יש תשובה המניחה את הדעת בזה?.

בכתבי זקני רש"ש זצ"ל נזכר 'מה ששמעתי מאבי [רבי אריה לוין] זצ"ל בשם רבי חיים ברלין זצ"ל בענין ספירת העומר, הטעם שלא סופרים 'מעומר' אלא 'לעומר' או 'בעומר''. עכ"ל. וכיון שזהו ברשימות קיצורי שיחות שרשם לעצמו לא מפורט שם מהי השמועה.

ברצוני לברר,
האם מישהו שמע איזו שמועה בשם הגרח"ב בעניין הנ"ל?

והאם כתבו בזה במקורות אחרים, למה לא סופרים כך וכך ימים 'מהעומר'?



תודה רבה!

כמדומני ברור שבכתבי הקבלה והחסידות מבארים נוסח זה. ואין הספרים תח"י כרגע לחפש.

שוב מצאתי שה'עומר' הוא הרי משעורים, מאכל בהמה. ויש כאן רמז בכלל לעניני ה'בהמה' שבאדם (מדות וכו'), שע"י הספירה ממשיכים בהם אורות לתקנם. וזהו הפירוש 'לעומר' - 'אל העומר'.

כן מבואר במאמרי אדמו"ר האמצעי על במדבר ע' כד: "ענין ירידה והמשכה מלמעלה למטה אל העומר שעורים להעלותו כו'".

כבוד הרב הנכבד המכונה דרומי, אשר לפי הנראה עוסק בהרבצת תורה ויראה בכמה דרכים

בודאי כשכבודו כותב מאמר הוא חושב לפני זה למי מיועד המאמר, אנשים, נשים, איזה גיל, מה הרקע שלהם וכו' מה רוצים לשמוע
ברור שהמשתתפים באשכול זה לא התכוונו להסבר בנושא המדובר עפ''י חסידות

כמו כן כשכבודו מזכיר רב במאמר, אינו כותב בסתמא 'הרב' כתב/אמר, אלא כותב שם מפורט
למה אמורים להבין מי זה 'הרבי', 'האדמו''ר האמצעי' וכו'?

בידידות ובתקוה להבנה

כבוד חבר פורום אוצר החכמה,

איני מחבב הערות שיש בהן התייחסות 'אישית' לניק מסויים ונתינת הרגשה לניק שמישהו עוקב אחריו.

אם יש לך שאלה ענינית על מה שכתבתי - תשאל לגופו של ענין.

רוב חכמי הפורום כאן הם ברמה קצת יותר גבוהה מכפי שאתה מצייר אותם בדבריך.

דרומי כתב:שוב מצאתי שה'עומר' הוא הרי משעורים, מאכל בהמה. ויש כאן רמז בכלל לעניני ה'בהמה' שבאדם (מדות וכו'), שע"י הספירה ממשיכים בהם אורות לתקנם. וזהו הפירוש 'לעומר' - 'אל העומר'.

כן מבואר במאמרי אדמו"ר האמצעי על במדבר ע' כד: "ענין ירידה והמשכה מלמעלה למטה אל העומר שעורים להעלותו כו'".

ומה יעשו הנוהגים לומר 'בעומר'?

למה לא אומרים 'מהעומר'???

אלו שאומרים 'בעומר' יכולים להסתדר עם אותו רעיון - בתוך העומר