חקירה: מה היה החטא בליל שבועות
פורסם: ה' יוני 09, 2011 4:41 pm
כתב המג"א
מגן אברהם סימן תצד
"איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה"
ויש לחקור
האם החיסרון בזה שלא קמו
או בכך שהלכו לישון
ונפק"מ למי שהולך לישון וקם לפני נץ, ולא שמענו שמהני, וע"כ החיסרון בזה שהלכו לישון, אולם במג"א משמע שהחיסרון בכך ש"הוצרך הקב"ה להעיר אותם" וצ"ע.
אכן מלשון המדרש "ישנו להם ישראל כל אותו הלילה" משמע צד שלישי שהיה להם לישון מקצת הלילה ולא כל הלילה (לכאו' להתכונן או מהתלהבות וכדו')
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר עד שהמלך במסבו עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה במסבו ברקיע כבר הקדים שנא' (שמות י"ט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר למלך שגזר ליום פלוני אני נכנס למדינה וישנו להם בני המדינה כל הלילה וכשבא המלך ומצאם ישנים העמיד עליהם בקלאנין בוקינס ושופר והיה השר של אותה מדינה מעוררן ומוציאן לאפנתי של מלך והיה המלך מהלך לפניהם עד שהגיע לפלטין שלו, כך הקב"ה הקדים דכתיב (שם /שמות י"ט/) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר, וכתיב (שם /שמות י"ט/) כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם, ישנו להם ישראל כל אותו הלילה לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה, אמר ר' יודן אפילו פורטענא לא עקץ בם, בא הקב"ה ומצאן ישנים התחיל מעמיד עליהם בקלאנין הה"ד ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים והיה משה מעורר לישראל ומוציאן לאפנתי של מלך מלכי המלכים הקב"ה הה"ד (שם /שמות י"ט/) ויוצא משה את העם לקראת האלהים, והיה הקב"ה מהלך לפניהם עד שהגיע להר סיני דכתיב (שם /שמות י"ט/) והר סיני עשן כלו, א"ר יצחק זה הוא שמקנתרן על ידי ישעיהו שנאמר (ישעיה נ') מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצר קצרה ידי מפדות.
מגן אברהם סימן תצד
"איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה"
ויש לחקור
האם החיסרון בזה שלא קמו
או בכך שהלכו לישון
ונפק"מ למי שהולך לישון וקם לפני נץ, ולא שמענו שמהני, וע"כ החיסרון בזה שהלכו לישון, אולם במג"א משמע שהחיסרון בכך ש"הוצרך הקב"ה להעיר אותם" וצ"ע.
אכן מלשון המדרש "ישנו להם ישראל כל אותו הלילה" משמע צד שלישי שהיה להם לישון מקצת הלילה ולא כל הלילה (לכאו' להתכונן או מהתלהבות וכדו')
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר עד שהמלך במסבו עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה במסבו ברקיע כבר הקדים שנא' (שמות י"ט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר למלך שגזר ליום פלוני אני נכנס למדינה וישנו להם בני המדינה כל הלילה וכשבא המלך ומצאם ישנים העמיד עליהם בקלאנין בוקינס ושופר והיה השר של אותה מדינה מעוררן ומוציאן לאפנתי של מלך והיה המלך מהלך לפניהם עד שהגיע לפלטין שלו, כך הקב"ה הקדים דכתיב (שם /שמות י"ט/) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר, וכתיב (שם /שמות י"ט/) כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם, ישנו להם ישראל כל אותו הלילה לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצרה, אמר ר' יודן אפילו פורטענא לא עקץ בם, בא הקב"ה ומצאן ישנים התחיל מעמיד עליהם בקלאנין הה"ד ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים והיה משה מעורר לישראל ומוציאן לאפנתי של מלך מלכי המלכים הקב"ה הה"ד (שם /שמות י"ט/) ויוצא משה את העם לקראת האלהים, והיה הקב"ה מהלך לפניהם עד שהגיע להר סיני דכתיב (שם /שמות י"ט/) והר סיני עשן כלו, א"ר יצחק זה הוא שמקנתרן על ידי ישעיהו שנאמר (ישעיה נ') מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצר קצרה ידי מפדות.