י' באייר – פטירת עלי הכהן ושני בניו
פורסם: ה' אפריל 22, 2021 9:31 am
בטור ושו"ע סי' תקפ: בי' באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית. יום זה לא מובא במגילת תענית, ומקורו הוא בדברי הגאונים, בספר הלכות גדולות ובסדר רב עמרם גאון ועוד.
לכאורה צ"ב, התינח האבילות על שנשבה הארון ופטירת עלי הכהן, אולם מפני מה נזכרים גם שני בניו – חפני ופינחס, והרי בדברי הנביא שמואל אנו מוצאים ביטויים קשים מאוד עליהם, (ב, יב-יז) וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־ה'... וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י ד' כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת ד'.
ולהלן בפסוקים מתואר חטאם (כב-כה): וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־ הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּל־ הָעָ֥ם אֵֽלֶּה: אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־ד': אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽד' יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ ד' לַהֲמִיתָֽם.
והאומנם שבגמ' שבת נה, ב וביומא ט, ב מאריכה השמועה אם בני עלי חטאו באשת איש כפשוטו או לאו, ונחלקו בזה, מ"מ כבר נתבאר שם בדברי התוס' "כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה - פירוש במאי דכתיב אשר ישכבון לא חטאו אלא מבזים קדשים היו", ומפני מה נקבעה עליהם אבילות לדורות.
ושמא יש לומר דבאמת אין ציון מיתתם לומר שנקבעה האבילות גם על עונש מיתתם, ויתבאר לפי מה שמצינו בשמואל שם (ב, לא-לד) בדברי הנבואה שנאמרו ע"י איש האלקים (אלקנה אבי שמואל. רש"י) לעלי הכהן: הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ: וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים: וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים: וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם.
ופירש"י: וזה לך האות - שיתקיים הדבר ביום אחד ימותו שני בניך והיא תהיה לך אות שיתקיים כל הפורענות שנאמר לך והבטת צר מעון וכל מרבית ביתך ימותו אנשים.
והיינו שבמיתת שני הבנים ביום אחד היתה התחלת קיום הפורענות של בני עלי לדורי דורות "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", עי' ר"ה יח, א דהוי גזר דין שיש עמו שבועה, ועוד איתא בסנהדרין (יד, א) שאין נסמכין לבית עלי, וכדפירש"י שם, שאפילו חכמים הבאים לכלל זקנה כגון על ידי תורה וגמילות חסדים, כדאמרינן בראש השנה (יח, א) בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתורה ובגמילות חסדים, מכל מקום לא תהא תורת זקנה עליהם להיות ראויים לסנהדרין.
וצריך חיפוש.
לכאורה צ"ב, התינח האבילות על שנשבה הארון ופטירת עלי הכהן, אולם מפני מה נזכרים גם שני בניו – חפני ופינחס, והרי בדברי הנביא שמואל אנו מוצאים ביטויים קשים מאוד עליהם, (ב, יב-יז) וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־ה'... וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י ד' כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת ד'.
ולהלן בפסוקים מתואר חטאם (כב-כה): וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־ הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּל־ הָעָ֥ם אֵֽלֶּה: אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־ד': אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽד' יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ ד' לַהֲמִיתָֽם.
והאומנם שבגמ' שבת נה, ב וביומא ט, ב מאריכה השמועה אם בני עלי חטאו באשת איש כפשוטו או לאו, ונחלקו בזה, מ"מ כבר נתבאר שם בדברי התוס' "כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה - פירוש במאי דכתיב אשר ישכבון לא חטאו אלא מבזים קדשים היו", ומפני מה נקבעה עליהם אבילות לדורות.
ושמא יש לומר דבאמת אין ציון מיתתם לומר שנקבעה האבילות גם על עונש מיתתם, ויתבאר לפי מה שמצינו בשמואל שם (ב, לא-לד) בדברי הנבואה שנאמרו ע"י איש האלקים (אלקנה אבי שמואל. רש"י) לעלי הכהן: הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ: וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים: וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים: וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם.
ופירש"י: וזה לך האות - שיתקיים הדבר ביום אחד ימותו שני בניך והיא תהיה לך אות שיתקיים כל הפורענות שנאמר לך והבטת צר מעון וכל מרבית ביתך ימותו אנשים.
והיינו שבמיתת שני הבנים ביום אחד היתה התחלת קיום הפורענות של בני עלי לדורי דורות "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", עי' ר"ה יח, א דהוי גזר דין שיש עמו שבועה, ועוד איתא בסנהדרין (יד, א) שאין נסמכין לבית עלי, וכדפירש"י שם, שאפילו חכמים הבאים לכלל זקנה כגון על ידי תורה וגמילות חסדים, כדאמרינן בראש השנה (יח, א) בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתורה ובגמילות חסדים, מכל מקום לא תהא תורת זקנה עליהם להיות ראויים לסנהדרין.
וצריך חיפוש.