פורום אוצר החכמה

אברהם כתב:ברות רבה איתא שבועז הטיב את ליבו לאחר שאכל ושתה במיני מתיקה, משום שהם מרגילים הלשון לדברי תורה. וכן נזכר בעוד כמה מקומות בחז"ל.

עי' ירושלמי תענית דף כ"ה ע"א אמר רבי חנינא קודם לארבעים שנה עד שלא גלו ישראל לבבל נטעו תמרים בבבל על ידי שיהו להוטים אחר מתיקה שהיא מרגלת הלשון לתורה.

ולא מצאתי מי שיבאר - הא כיצד?

איך גורמים דברי המתיקה להרגיל הלשון בד"ת?

עי' מסילת ישרים פי"ג וקונטרס עת האוכל שבסו"ס פרי צדיק ח"א אות י"א

ובתורה תמימה ברות ג' רצה לומר שזה כמו שמאכילין התינוק הנכנס ללמוד תורה [או בחג השבועות] בדבש, וכו'.
ומאד דחוק שזאת הכונה, שרצה בועז לרמז לעצמו וכו'. וגם אין זה מתיישב כ"כ על לשון 'מרגילין הלשון'.

מכל עץ הגן אכול תאכל. פירוש הוא מצוה להחיות נפשו וליהנות מפרי הגן, וכמו דאמר סוף ירושלמי דקידושין (ד, יב): עתיד אדם ליתן דין וחשבון (על כל שראה עיניו) ולא אכל. ואם אמר האדם לאשתו כי השם יתברך צוה לאכול מן הגן, אף שלא כיוונה למצוה מכל מקום היה קיומה מגין שלא לאכול מעץ הדעת. אבל כיון שלא אמר לה במצות השם יתברך לאכול, ולא קיימה המצוה, וכדברי הרא"ה באוכל מצה וסבר שהוא חול, לא יצא. וכמו שלא זכרה חוה הציווי רק בלא תעשה, לכן לא הגין עליה, ועברה הלא תעשה, ודו"ק.