סוכה ג. קיטוניות

[ארי במסתרים]

אמר רב אשי לא נצרכה אלא לקיטוניות שבה

מדוע אין להכשיר את הקיטוניות אף אם גבוהות מכ' אמה משום פסל היוצא מן הסוכה?

[איש רגיל]

מחצית השקל אורח חיים סימן תרלד סק"א:
וכן משמע בגמרא דף ג' [כו'] בקיטונית. הוא גמרא הנ"ל. ולפי מה שפירש מ"א דברי התוספות הנ"ל דהעתיקו דוקא שלא היתה רחבה אלא ז' טפחים, דאם היתה קצרה מז' טפחים היתה פסולה אף על גב דארוכה הרבה, לאפוקי מדעת הב"ח כנזכר לעיל, ותיקשי נהי דליתא לדברי הב"ח, מכל מקום אין צריך שתהיינה הקיטוניות רחבות ז' ואפילו הכי כשרות מטעם פסל היוצא מן הסוכה, דהא הקיטוניות היו פתוחות לסכה הגדולה, וכמשמעות לשון הש"ס לא נצרכא אלא לקיטוניות שבה. אלא ודאי צריך לומר כדברי מ"א דכהאי גוונא אינו מתכשר משום פסל היוצא מן הסוכה, כיון שהמקום צר לשבת. עוד י"ל ראיית מ"א מדאייתי ר' יהודה ראיה מהילני דסבירא ליה דבניה אצלה היו יושבים בסכה גבוהה למעלה מכ', ומאי ראיה, דלמא הוכשרו הקיטונית משום פסל היוצא מן הסוכה, דלמעלה מכ' נכשר ע"י פסל היוצא מן הסוכה כמו שכתב מ"א סימן תרל"ג ס"ק ה'. אלא צריך לומר דוקא לדידן דטעם למעלה מכ' משום דירת ארעי, אבל לרב חנן דפליגי רבנן ור' יהודה דוקא באין מחזקת רק ראשו ורובו ושלחנו, דהטעם כמו שכתבו התוספות [שם ב, ב ד"ה כמאן] דהוי כלול של תרנגולים, ע"ש, אם כן למעלה מכ' סכך פסול מיקרי ואינו ניתר ע"י פסל היוצא מן הסוכה (וכן צריך לומר למאן דאמר שם דוקא בד' אמות על ד' אמות פליגי, וטעם הפסול משום דליכא צל סכך מיקרי למעלה מכ' סכך פסול), ומזה למד מ"א לדידן בקרן שאין בו ז' על ז' דאינו נכשר ע"י פסל היוצא מן הסוכה. וראיה זו עיקר:
וראה עוד חזון איש: