פליגי רב נחמן ואמימר אם מקבלין עדות משני גרים שהם אחים מן האם, ובאחין מן האב כו"ע מודי דמקבלין.
ובדברי רש"י לא ברור אצלי בטעם החילוק, כי בד"ה לא יעידו כתב בטעמא דמילתא משום 'דקורבת אם בגרים קורבה היא דהא ודאי אמו היא' ומשמע מזה דמשא"כ באב בגוי אין חזקה של רוב בעילות הלך אחר הבעל וכל האחוה מוטל בספק.
וברש"י שאח"ז בטעם הכשר אחין מן האב כתב הטעם 'דרחמנא אפקריה לזרע מצרי דכ' וזרמת סוסים זרמתם' היינו שקורבת האב בגוי אינו קורבה אפי' הם ודאי מאב אחד וצ"ע.
ולגופן של דברים במחלוקת האמוראים, האם הם חולקין בהסברא של גר שנתגייר כקטן שנולד דמי?