תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מד עמוד א
אם היה חולץ - חולץ, לפסולה, ואם היה מייבם - מייבם לכשרה.
לכאורה מדוע לא נאמר שייבם דווקא לפסולה, כדי שתישאר הכשירה לעולם, וכך יוכל גם כהן לשאת אותה, מטעם לא ישפוך אדם מי בורו וכו'.
בין הזמנים כתב:אכן. אך כאשר מייבם הרי הוא נשאר עמה, וממילא לכאו' בוחר את הטוב ביותר עבורה, ומה שייך לומר לו שייבם את הפסולה, ורק בחליצה שאין נ''מ בעבורו את מי הוא חולץ אמרו כלל זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים