כתובות ס"ח א' כל המעלים עיניו מן הצדקה

[אישי]

כתובות ס"ח א' כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד ע"ז וכו'.
מה ענין צדקה לע"ז?

[בברכה המשולשת]

יעויין בדברי מרנא המהר"ל בנתיבות עולם

[בקרו טלה]

המהרש"א מציין לדבריו בבבא בתרא ט.
שקולה צדקה כנגד כל המצות כו'. ע"פ מה שאמרו לקמן כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד עכו"ם שהיא שקולה כנגד כל המצות והוא שהנותן צדקה הקב"ה משלם לו כמ"ש מלוה ה' חונן דל וגו' והמעלים מלתנה יש לו לב בליעל לאמר שאין מי שישלם לו והרי הוא ככופר בה' ומודה באלהי זהב וכסף:

[אישי]

המהרש"א מציין לדבריו בבבא בתרא ט.
שקולה צדקה כנגד כל המצות כו'. ע"פ מה שאמרו לקמן כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד עכו"ם שהיא שקולה כנגד כל המצות והוא שהנותן צדקה הקב"ה משלם לו כמ"ש מלוה ה' חונן דל וגו' והמעלים מלתנה יש לו לב בליעל לאמר שאין מי שישלם לו והרי הוא ככופר בה' ומודה באלהי זהב וכסף:

יישר כח

[מה שנכון נכון]

מהרמב"ם בפ"י ממתנו"ע משמע שהדמיון הוא רק לענין שנקרא בליעל.

כל המעלים עיניו מן הצדקה הרי זה נקרא בליעל, כמו שנקרא עובד עבודה זרה בליעל, ובעבודה זרה הוא אומר "יצאו אנשים בני בליעל", ובמעלים עיניו מן הצדקה הוא אומר "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל". ונקרא רשע, שנאמר "ורחמי רשעים אכזרי". ונקרא חוטא, שנאמר "וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" .

אמנם בטוש"ע יו"ד סימן רמז הלשון

וכל המעלים עיניו ממנה נקרא בליעל וכאילו עובד ע"ז.

[מיללער]

המהרש"א מציין לדבריו בבבא בתרא ט.
שקולה צדקה כנגד כל המצות כו'. ע"פ מה שאמרו לקמן כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד עכו"ם שהיא שקולה כנגד כל המצות והוא שהנותן צדקה הקב"ה משלם לו כמ"ש מלוה ה' חונן דל וגו' והמעלים מלתנה יש לו לב בליעל לאמר שאין מי שישלם לו והרי הוא ככופר בה' ומודה באלהי זהב וכסף:

יישר כח

בדרך המהרש"א אולי עפ"י דבריו של הרבינו בחיי בהקדמתו לפר' תרומה וז"ל: אם התפלל ולא כוון לבו בתפלתו אלא שהוא מחשב בהבלי הזמן בסחורתו וכספו וזהבו, הנה זה חוטא וכמעט שעליו נאמר לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב!

לכאורה מי שמעלים עיניו מן הצדקה סבר שהממון שלו הוא וכחו ועוצם ידו עשה לו החיל, וממילא כאילו עשה לו אלקי כסף וזהב ועובד ע"ז

[וונדרבר]

כתובות ס"ח א' כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד ע"ז וכו'.
מה ענין צדקה לע"ז?

עיין בספר "פרשת דרכים" (לבעל משנה למלך) דרוש כ"ה (ד"ה ובזה יתבאר) שדורש את הענין כדרכו. [והובא בס' ראש דוד למרן החיד"א ריש פ' בהר, ד"ה ולבא].
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=289
הפרשת דרכים מבאר על פי גמ' בבא בתרא י' ע"א שטורנוסרופוס טען שאסור לתת צדקה לעניים משל למלך שכעס על עבדו וכו', ורבי עקיבא אמר לו שישראל נקראים בנים למקום וא"כ זה דומה למלך שכעס על בנו וכו' ולכן מצוה לתת צדקה לעניים. והנה בסנהדרין ק"ה ע"א כתוב שהיו שטענו (בדורו של יחזקאל) עבד שמכרו רבו כלום יש לזה על זה כלום, פי' שכאילו אחרי החורבן והגלות הם כבר לא חייבים בעבודת ה', אבל התשובה לטענה זו היא שהם בנים למקום ולעולם לא יכולים להתנתק מהקב"ה.
ולפי זה המעלים עיניו מן הצדקה, ע"כ הוא משום שסובר שישראל נקראים עבדים למקום כסברת טורנוסרופוס, ואז הוא עלול להכשל בטעות של דורו של יחזקאל שטענו עבד שמכרו רבו אין לו עליו כלום, ויעבוד עבודה זרה. משא"כ אם יודע שנחשבים בנים למקום לא יבוא לטעות בדבר הזה.