בדברי הגמ' אין אדם דר עם נחש בכפיפה על מי שחושד את אשתו על פילכה ועיסתה מפרש רש"י בד"ה הואיל וקא דייקת אבתראי. אינך 'אוהב' ומאמין אותי ולא מצינא דאידור בהדך.
מה לזה עם 'אהבה' האם בשכל פסיכלוגי כל מי שאתה אוהב בע"כ אתה מאמין אותו ג"כ בעניני ממונות?
(בדרך מוסר ואגדה יש לקשר בזה בין אהבת השם ואמונה בשם, שמע ישראל ואח"כ ואהבת ודו"ק)