הודעהעל ידי יבנה » ג' אוגוסט 25, 2015 10:01 pm
יש כמה רשימות של דברים הטעונים נט"י, האמור בפסחים קיב., התשב"ץ בשם מהר"ם [רבו של הרא"ש], ארחות חיים, וחופת אליהו. נטילה לאחר תשמיש רק מוזכר בחופת אליהו שאין ברור מקורו וכמה הוא מוסמך. (הוא גם מוזכר אליבא דמהר"י אבוהב סי' ז' כי"א בארחות חיים.)
אבל בשאר לא מוזכר ומשמע שלא הצריכו נטילה כלל.
בסי' ד' ס' י"ח הגר"א ציין לסוכה כו: שהצריכו נטילה לאחר תשמיש כדי ליגע בתפילין מפני שהידים עסקניות הם. משמע שזה שאלה של נקיות, וקפידא מצד הדין ליטול הוא רק משום כבוד התפילין, אבל בעלמא מי שאינו מקפיד א"צ ליטול. ובגמ' שם מוכח שלקרי א"צ נטילה כלל אפ' ליגע בתפילין. וכן משמע שם בגר"א ד"ה והנוגע שהבין דרוב המוזכר שם הוא מצד נקיות ומשום כבוד הברכה. א"כ כשאינו אומר דברים שבקדושה או אם לא נתלכלך א"צ ליטול.
אמנם במ"ב ובעוד אחרונים הבינו שכל המוזכר שם הוא משום רוח רעה, וא"כ צריך ליטול מיד. ולשיטה זו אפ' לא נתלכך או אינו מקפיד ואפ' אינו רוצה לומר דברים שבקדושה צריך ליטול. [ויש לתמוה איך חששו לרוחות רעות שלא הוזכרו בגמ' ומדרשים.]
נמצא שכוונת הגמ' והפירושים שנטלו מצד עצמם ולא מצד איזה דין, וכגון משום רצון עצמם לנקיות או דרך חביבות וכדומה. ודברי המ"ב הם לשיטת האחרונים שסברו שהוא משום רוח רעה.