בדברי הגמ' שנקראו הראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה וכו' והתגלח חצי התורה של פסוקים, ומציון בגליון (הגר"י פיק) שבכל החומשים הנדפסים נמצא שהכ' ויאפד לו בו בפר' צו שם חצי התורה בפסוקים וכותב ע"ז שהוא 'חדוש גדול'.
וכן להלן לגבי מנין פסוקי התורה, לפנינו הגירסא חמשת אלפים תתפ"ח פסוקים, ומצוין בגליון שאין זה עולה לחשבון מנין הפסוקים הנמסר בכל החומשין שעולה ה' אלף תתמ"ה ומציין גם לדברי הילקוט עקב בענין זה, ועי' גם ברש"ש לגבי מנין הפסוקים וחידושו שטעו המפענחים כת"י הש"ס ועשו מח' אלפים חמשת אלפים עיי"ש.
שאלתי, מספר הכתובים שנדפסו בחומשים בסוף כל סדרה, וכן הציון של חצי התורה בפסוקים שעליהם רמז הגר"י פיק, מבטן מי יצאו הדברים?
כהיום עם מחשבים, האם נדפס בספרים מנין הפסוקים, התיבות והאותיות שבמקראות לפנינו? מי מהאחרונים עוסק בנידון הזה?