קידושין סט: רש"י - התירו לנחמיה איסור סתם יינם

[מיללער]

רש"י בד"ה התרשתא כותב שבירושלמי מבואר שהוא נחמיה בן חכליה ונקרא כן על שום שהתירו לו לשתות סתם יינם אחרי שהיה המשקה בבית המלך והיה צריך לשתות מקודם שלא יחשדוהו שמא הטיל בו סם המות.

בירושלמי (קידושין פ"ד ה"א) כתוב רק בזה"ל: ולמה נקרא שמו התרשתא שהתירו לו לשתות ביין. עכ"ל האם החלק שהיה המשקה והוצרך לשתות משום החשד גם כן נמצא בחז"ל או שזו פרשנות של רש"י על הירושלמי?

אם הוא היה המקשה, עדיין יש על היין דין של 'סתם יינם'?

[בברכה המשולשת]

הואיל וזה אחד ממספר מקומות מועט שרש"י הק' מזכיר ירושלמי מסתמא קבל את הדברים כך מרבותיו

[יבנה]

הירו' ממשיך, התרשתא ואני הייתי משקה למלך. מהענין וממפרשי הירו' נראה דר"ל למה התירו לו לשתות מפני שהיה משקה למלך. ופירש רש"י ומפרשי הירו' הכוונה שהיה צריך לבדוק שאין ביין סם המות.
יש על היין דין סתם יינם כיון שכל עשייתו והכנתו היו בידי גוים, וכל מה שנחמיה עשה הוא לטעום שאין ביין סם המות.

[מ.ל.]

נחמיה ב, יא:
"ואני הייתי משקה למלך".
וברש"י שם: כמו משקה למלך מצרים, וזה שפירשתי למעלה (עזרא ב) כדברי רבותינו התרשתא הוא נחמיה.