בגמ' כ"ד ע"ב דבשיסה הכלב בעצמו פטור בעל הכלב דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור. בשלמא ה'שינה' הראשון מובן, ששיסה הכלב בעצמו, אבל למה גם נשיכת הכלב נחשב כמשונה?
בגמ' לעיל דף כ' ע"א לגבי אכלה כסות וכלים ברה"ר שם יש שפיר ב' שינויים, הנחת הכסות ברה"ר ואכילת הבהמה את הכסות