יבמות דף קט: אחוזי חרב - מזוינין בדין או בתורה?

[מיללער]

ארשב"נ אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנא' הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה מפחד בלילות, מפחד של גיהנם שדומה בלילה.

בפשטות הכוונה שיהי' דומה לדיין כאילו חרב מונחת לו בירכותיו ובקל יוכל להיכשל בו (וכן כ' המהרש"א בסנהדרין ז') וכמו"כ בדין יוכל להכשל בקל בעיוות הדין אם אינו זהיר בה, וכן הפחד של גיהנם.

אולם בתוס' בד"ה אחוזי חרב כתבו וז"ל: משמע ליה מזוינין בדין כדדרשינן בסנהדרין מויחגור דוד חרבו, שדנו לנבל בסנהדרין.

והיינו שמפרשים שדיין צריך להיות מזוין ויודע את הדין, אבל לפי"ז קשה מה זה 'חרב מונחת לו בין ירכותיו'?

עוד כתבו התוס': ואע"ג ד[בדברי] תורה כתיב חגור חרבך על ירך גבור ע"כ. וכוונתם לדברי הגמ' שבת סג. דכתיב חגור חרבך על ירך א"ל רב כהנא האי בדברי תורה כתיב. וראו בזה סתירה לדברי הגמרא דילן דקאי על הדין.

אבל ברש"י בשבת שם כתבו: בד"ת כתיב.הוי זהיר לחזר על משנתך שתהא מזומנת לך בשעת הדין להביא ראיה,כחרב על ירך גבור לנצח במלחמה.

היינו שהחרב הוא התורה להדיין שהוא כחרב להיוצא במלחמה ונמצא ששניהם לדבר אחד נתכוונו.

[אבןטובה]

במהר"ם שיף סנהדרין ז: עכשיו שותין יין שרף במקום גיהנם פתוח וראה שו"ת בית יצחק חו"מ מש"כ בזה..
חרב וגיהנם פתוח... שמחריבין הבתים בזה שלא מקבלים ילדיהם ואח"כ הגיהנם פתוח שמסתובבין בשוקות וברחובות העיר והגיהנם היא פתוח לכל בני ובנות ישראל
והמנהיגים יש להם להתריע נגד חזניהם ומשמשיהם ולא יהיו טרודים כ"כ בהטכנולגי' שזה אינו אלא אחוז א' מהבעיה נגד מה שלא מקבלים ילדי ישראל וזהו מה שנא' לב כסיל לשמאלו ולא לב אהרן שהיה מקרבן לישראל לתורה ומצות
ומצוה גדולה להודיע להממשלה לכל מוסד שאינו מקבל ילד ויש קונה עולמו בשעה אחת

[שיף]

בשו"ת אפרקסתא דעניא להגר"ד שפרבר זצ"ל ח"א סימן כ"ח אות א' על דברי המהר"ם שיף הנ"ל פשר דברי הגאון ז"ל וחידתו שומה בפי חובשי ביהמ"ד ואין פותר אותם...עיי"ש

[לייטנר]

עיין הרח"ד שמות יג טז.