כבוד חברי הפורום שליט"א
בבא קמא דף קטו.
אבימי בר נאזי חמוה דרבינא הוה מסיק בההוא גברא ארבעה זוזי גנב גלימא אתיא ניהליה אוזפיה ארבעה זוזי אחריני לסוף הוכר הגנב אתא לקמיה דרבינא אמר קמאי גנב ופרע בחובו ולא בעי למיתב ליה ולא מידי הנך ארבעה זוזי אחריני שקול זוזך והדר גלימי מתקיף לה רב כהן ודלמא גלימא בהני זוזי קמאי יהבה ניהליה גנב ופרע בחובו "גנב ופרע בהיקיפו" וארבעה זוזי בתראי הימוני הימניה כי היכי דהימניה מעיקרא איגלגל מילתא מטא לקמיה דרבי אבהו אמר הלכתא כרב כהן
אינו מובן כוונת רב כהן בהא דהוסיף "גנב ופרע בהקיפו" דכאן לא מיירי בפרעון הקיפו. וגם רבינא אמר "גנב ופרע בחובו" ותו לא מידי וצע"ק.
שו"ר ברא"ש דל"ג לתיבות אלו ואפשר שט"ס הוא.
שם בגמרא: נרשאה גנב ספרא זבניה לפפונאה בתמנן זוזי אזל פפונאה זבניה לבר מחוזאה כו'
וברש"י נרשאה ופפונאה ובני מחוזאה - על שם מקומן נקראו.
וצע"ק דא"כ הול"ל מחוזאה ומדוע הוסיף הגמרא "בר" ולכאורה מבואר מזה שנרשאה ופפונאה הוי שם העצם ורק בר מחוזאה על שם מקומו נקרא. ודוק'
שו"מ בר"י מלוניל שכ"כ ,עיין שם, וברוך שכונתי.
שם קיח: אמר מר לוקחין מהן (מן הרועה בהמות חבירו) ד' וה' צאן ד' וה' גיזין השתא יש לומר ארבעה זבנינן חמשה מיבעיא א"ר חסדא ארבעה מתוך חמשה
וברש"י ארבע מתוך חמש - אם לא היה לו בעדר אלא חמש צאן ומוכר מהן ארבע מותר ליקח דכולי האי לא גניב מדבר מועט.
וצע"ג דלכאורה פשוט שאפילו מכר פחות מארבע תוך חמש יהיה ניכר , ומה כוונת רב חסדא.
החותם בכבוד,