כתובות דף טו נמצא הסוגיא של תרי רובי, עיי"ש.
בגמרא מבואר דביש תרי רובי רוב סיעה ורוב העיר לא גזרי. אף דברוב העיר לבד גזרו שא"א לסמוך עליו, מחמת גזירה שלא יהא רוב העיר שיהא נחשב כקבוע, ע"כ ברוב העיר לחודי לא סגי. רק ביש גם רוב סיעה. ובכה"ג יש לסמוך על הרוב.
כיוצא בזה דנה הגמ' בנוגע בשר הנמצא בין תשע חניות שהיה אפשר לומר דברא דכ"ז רק בדלתי מדינה ננעלות ואז יש תרי רובי. ומסביר תוס' במס' בבא בתרא (כד. ד"ה ושמע) מדוע היה סברא שצריך תרי רובי מחמת גזירה שמא יקח מן הקבוע. דהיינו, שאם נסמוך רק על רוב החניות יתכן שיטעה ויקח מן הקבוע ואז א"א לסמוך על הרוב. אמנם בתרי רובי לא גזרי. ומשמיענו הגמ' של"צ תרי רובי.
ברצוני להבין ההסבר, האם זה סתם גזירת חכמים דבתי רובי לא גזרי, או יש בזה גם שכל וסברא
דהיינו ברוב העיר שחיישינן שיהיה חשש קבוע, בודאי אף אם יש רוב סיעה לא נפקא מהך חששא, דהרי רוב העיר יתכן להיות גם קבוע.
ואף אם בזה נבין הדבר, שסוכ"ס יש עוד רוב ויתכן שבא מהרוב השני של רוב סיעה
אמנם אצל תשע חניות אם יש חשש שמא ילקח מן הקבוע, מה אני מרויח במה שיש עוד רוב שכל הבשר כאן בא מרוב טבחי ישראל, סוכ"ס לקח מן הקבוע, ואם לקח מן הקבוע אין דין רוב כלל, ומה אני מרוחי בתרי רובי.
או אולי צ"ל על פי פשוטו דביש תרי רובי לא גזרי. למעשה נשאר תוס' בדעת ר' זירא דל"צ כלל תרי רובי. אמנם ברצוני להבין ההו"א שהיה לגמ'.
בברכה