הגמרא אומרת שהיה מקום לחשוב שבגלל גזירה דרבה שאין קוראים מגילה בפורים שחל בשבת שמא יביא את המגילה ברה"ר גם אין לדרוש בעניני הפורים בהשבת זו ומזה בא ריב"ל להוציא.
הקשה החברותא שלי: מדוע לא נאמר אותו דבר גם בר"ה ובסוכות שכשם שגזרו לא ליטול לולב ולא לתקוע בשופר כך נאמר שאין לדרוש בעניניהם ויבוא ריב"ל לאפוקי מזה