הודעהעל ידי אפשר » ב' מרץ 06, 2017 7:36 pm
על עיקר השאלה דן הרש"ש כנ"ל, ועי' פני יהושע.
מה שכתב הרב פרי יהושע שאין לנביאים דין ספר לכאו' תמוה, דהא הפוסקים ריש סי' רפד כתבו שיש לעשותו בדיני ספר. וכן הלשון ספר רגיל בהם בכל מקום, ובשם כ"ד ספרים יכונה, וכ"ה בפ"ק דב"ב ועוד דוכתי טובא, וכן משמעות השו"ע ביו"ד סי' רפג ס"א דאם הדביק תנ"ך יחד יש לו דין ס"ת, הרי דאפשר לאשויי על נביאים דין ספר, [אך בזה הראיה יל"ד]. בכ"א לכל דיני ספר כגון שירטוט עיבוד לשמה עמודים ועוד נוהגים בהם, וכמבואר במעשה רב אות קלו.
ולעיקר הקושיא, האמת שאיני רואה קושיא כלל, ורש"י כבר עמד ע"ז וכתב וז"ל, דכל מה שכתוב בתורה קורא כתב אחד.
וביאורו לענ"ד, דכשהקב"ה אמר למשה כתוב זאת זיכרון בספר, הנה פשטות המכוון בזה שיכתוב המעשה שקרה בפרשת בשלח בס"ת, והיכן באמת כתבו? בפרשת כי תצא. נמצא שכתוב זאת קאי על כתיבה דפרשת כי תצא, א"כ לא הסתיימה כתב דבשלח עד כי תצא דשם נעשה חדא. [ובאמת דלכן תמוה מש"כ המג"א סו"ס תרפה דיוצאים בקריאת פרשת עמלק דבשלח, ועי' משנ"ב שתמה עליו בכעין זה, עיי"ש היטב]. ונמצא דבאמת כתב זאת הכתוב בתורה ע"כ קאי על בשלח וכי תצא כאחד. משא"כ הפסוק במשלי הלא כתבתי וגו', זה קאי על מה שנכתב כבר, ולא מה שעומד להיכתב, ושם הפסוק מונה הכתיבות, ולזה שפיר חלוק בשלח מכי תצא, שהרי הם נכתבו בשני מקומות. אבל כתוב זאת דבשלח שם אנו דנים מהו הכתיבה הזאת, והכתיבה הזאת נמשכת מהציווי עד הקיום, היינו מבשלח עד כי תצא, דו"ק בזה.