לכבוד חברי הפורום,
יש לי כמה הערות ודיוקים בפרק שור שנגח את הפרה (בבא קמא מו-מח) ונא להשיב,ידוע מאמר החכם שעל כל טיפת דיו של רש'י צריך לישב ז נקיים ודוק'
א) מו. שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה וברש'י ומת.
יש לעיין חדא מדוע צריך לפרש שמת , לכאורה הוא דבר פשוט. ועוד מדוע כתב ומת דמשמע שרק עכשיו מתה ולא שמת קודם שנמצא. (באמת הרע"ב כתב מת בלי ו')
ב) מו: פרה דחד וולד דחד וברש'י כגון שמכר לו פרה חוץ מעוברה.
לכאורה היה לו לפרש שמכר העובר לחבירו. ואפשר דהו"ל דבר שלא בא לעולם.
ג)מו:- מז. איתא לפרה משתלם ח"נ מפרה ליתא לפרה משתלם רביע מולד כו' אי פשיטא לן דהוה ולד בהדה כשנגחה משתלם כוליה חצי נזק מולד. וברש'י "כי ליתא לפרה"
לכאורה מבואר כן להדיא בגמרא ומה כוונתו בזה.
ד)מתניתין מז. נפל לבור ...היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר. וברש'י היה אביו או בנו של בעל הבית בתוכו.
יש לעיין מה כוונתו בזה, ועיין גמרא לקמן מח:
ה)מח. ההיא איתתא דעלתה למיפא.... בעיא צניעותא וברש'י שמגלה זרועותיה.
לכאורה מבואר שגילוי הפרק מזרוע לכף היד הוי חסרון בצניעות אם לא שנדחוק שהכוונה שמגלה נמי מעל הזרוע וצ"ע
ו)מח. אמר רב פפא שהרביץ גללים כו' הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור אלא לרב מאי איכא למימר ... ולא פירש רש"י כלום.
אולם לקמן מח: כתב הגמרא נפל לבור והבאיש ... הניחא לשמואל דאמר כו' אלא לרב מאי איכא למימר ועיין רש'י "מאי איכא למימר הא לית ליה תורת בור וממונו הוא" כו' עיין שם.
ויש לעיין מדוע המתין ולא פירש פירושו לעיל..
ז) מח: תנו רבנן כנוס שורך כו' טעמא דאמר ליה שמרו דחייב כו' הא סתמא חייב כו' דבסמתא מקבל עליה נטירותא (והיינו כרבנן)
ועיין שם בהמשך אימא סיפא כנוס שורך כו' טעמא דא"ל ואני אשמרנו כו' דבסתמא לא קבל עליה נטירותא אתאן כרבי. עיין שם. ויש לעיין מדוע כאן כתב הגמרא אתאן כרבי ולעיל לא כתב הגמרא אתאן כרבנן וצ"ע
החותם בכבוד רב,