נאמנות טענה לגברא רבה

[איש טלז]

בגמ' ב"ב דכג' מבואר דבאדם שדעתו אנינה מהני שלא יהא נגדו חזקת ניזקין על השימוש שאין דעתו סבלתו והרב המגיד פי"א שכנים והוא שמוזק ונודע שאין הדעת סובלתו אמנם בהגר"א סימן קנה' ב"ק קיט' ציין ע"ז דברי הרא"ש פ"ב דברכות שאין כל אדם נאמן לומר איסטניס אני ושיטמ"ק הכא הביא דעה דגברא רבה דלא משני בדיבוריה נאמן
ודבריו צ"ע היכן מצינו בדיני ממונות נאמנות טענה לאדם אשר נראה גברא רבה וצ"ע

[ביליצר]

ב"מ כג
מאי אנפוריא א"ר יהודה אמר שמואל כלים חדשים שלא שבעתן העין היכי דמי אי אית בהו סימן כי לא שבעתן העין מאי הוי אי דלית בהו סימן כי שבעתן העין מאי הוי לעולם דלית בהו סימן נפקא מינה לאהדורי לצורבא מרבנן בטביעות עינא שבעתן העין קים ליה בגוייהו ומהדרינן ליה כי לא שבעתן העין לא קים ליה בגוייהו ולא מהדרינן ליה דאמר רב יהודה אמר שמואל בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו במסכת ובפוריא

שבועות מא ,
א''ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ומה בין זה לפוגם את שטרו א''ל התם אע''ג דלא טעין איהו טענינן ליה אנן הכא אמרינן ליה זיל שלים ליה ואי טעין ואמר אשתבע לי אמרינן ליה זיל אשתבע ליה ואי צורבא מרבנן הוא לא משבעינן ליה א''ל רב יימר לרב אשי צורבא מרבנן משלח גלימא דאינשי אלא לא מזדקקינן ליה לדיניה:

[אבןטובה]

לא תהא כהנת כרפונדקית שלהי יבמות
ועי' כתובות פה. בת רב חסדא קים לי בגוה מר לא קים לי בגוה