פרי יהושע כתב:למה זה "תלויה וזבין", אולי זה "תלויה ויהיב", הלא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא.
אבןטובה כתב:בס' רצוף מאהבה למהר"ש אלגאזי ז"ל הקשה זאת ותי' דתלוהו וזבין היינו כשנותן מעות מיד ובמ"ת הרי קיי"ל דשכ"מ בה"ע ליכא והיום לעשותן ומחר לקבל שכרן לכן ל"א תלוהו וזבין וכו' ע"ש
אבןטובה כתב: ועי' ת' בית אפרים בפתיחה לאבה"ע
ובס' אהבת דוד להחיד"א דרוש יב ובס' בית מאיר שבת פח. ובס' מתנה טובה שם ותו"מ לח"ס פ' יתרו ועצי חיים שם
וכמדומה שאומרים בשם ר"ר יהונתן ז"ל שגם דין זה של תלוהו וזבין לא קיבלו
אמיר כרמי כתב:אבןטובה כתב: ועי' ת' בית אפרים בפתיחה לאבה"ע ובס' אהבת דוד להחיד"א דרוש יב ובס' בית מאיר שבת פח. ובס' מתנה טובה שם
אם מישהו יוכל להעלות את המקורות הנכבדים הנ"ל אודה לו מאוד.
אבןטובה כתב:וכמדומה שאומרים בשם ר"ר יהונתן ז"ל שגם דין זה של תלוהו וזבין לא קיבלו
מבורך כתב:סליחה על הסבת הנושא.
דבר שלא הבנתי אף פעם.
ואם בנ"י לא רוצים, וכי הקב"ה לא יכול לחייבם.
ויותר מזה, האם באמת לא חייב אותם גם לולי קבלתם?
אמיר כרמי כתב:פרי יהושע כתב:למה זה "תלויה וזבין", אולי זה "תלויה ויהיב", הלא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא.
חשבתי על זה אבל לכאורה בתליוהו ויהיב לא צריך כלל מודעא, והדין של מודעא שייך רק במכירה
בקרו טלה כתב:אמיר כרמי כתב:אבןטובה כתב: ועי' ת' בית אפרים בפתיחה לאבה"ע ובס' אהבת דוד להחיד"א דרוש יב ובס' בית מאיר שבת פח. ובס' מתנה טובה שם
אם מישהו יוכל להעלות את המקורות הנכבדים הנ"ל אודה לו מאוד.
אבןטובה כתב:ומש"כ הפרי שיהיה תלוהו ויהיב
סו"ס בברכות ה: מבואר שיש לזה דין מכירה ולקיחה אדם מוכר חפץ וכו' כי לקח טוב וגו'
ולאמיר כרמי:
אם עושין מכירה לתת המעות לאחר זמן ל"ה מכר?
אמיר כרמי כתב:לכאורה בברכות מבואר שה' מכר לישראל ולא להיפך...
משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 159 אורחים