בפשוטו לו היה האב שהוא הבעלים על בתו הקטנה לקדשה היה מקדשה לעצמו [לולא איסור עריות ] לא היה צריך מעשה קידושין [וכ"נ האחרונים בסוגיה של יעוד ואכמ"ל] ,
ומצינו לזה לכאורה נפק"מ אף לדידן דהנה בשיטמ"ק בכתובות די"ג נקט דאפילו גר שנתגייר כקטן שנולד מ"מ לא פקע לו הזכות ממון בבתו הגם שנתגייר ויכול הוא לקבל את כסף קידושיה ,נמצא לפי"ז דגר שנתגייר שפקע לו איסורי העריות יכול לקדש את בתו ללא מעשה קידושין ?
מה דעתכם ?