הודעהעל ידי שמר » ד' יוני 21, 2017 3:13 pm
בתוס' זבחים מז. ד"ה איזהו פירש שאם הכלי רובו בחוץ ומיעוטו בפנים וקיבל בחלק שבפנים אע"פ שלא נפסל ביוצא הו"א שיהיה כשר שהלא הקבלה נעשתה בחלק שבפנים קמ"ל דאזלינן בתר רובו ע"כ, מבואר שאע"פ שאחר שקיבל בחלק שבפנים נזל הדם לחלק שבחוץ אינו נפסל, א"כ יש מצב בו הדם בחוץ אבל אינו נפסל ביוצא, ואפר שאף לדעת הרמב"ם שבפיה"מ יש מצב בו אין הדם נפסל ביוצא.
ואפשר שההגדרה ביא שפסול יוצא בדם הוא פסול בעבודה ולא פסול בעצם הדם, כלומר עבודה שנעשית במצב בו הדם נמצא בחוץ נפסלה, ולא עצם מציאות הדם בחוץ פוסלת, וא"כ לשי' ר"א שהולכה שאינה צריכה לא מקרי עבודה א"כ אע"פ שיוצא חוץ לעזרה לא נפסל דלאו בעודה יצא, וה"ה למש"כ התוס' דאי הקבלה בחלק שבפנים מקרי קבלה בפנים לא איכפ"ל שיצא אח"כ לחוץ משום שבשעה שיצא הדם לאו זמן עבודה הוא דהלא קבלה היתה כבר ועדיין לא התחילה הולכה.
וכל זה הוא רק בדם אבל הבשר נפסל בעצם יצאתו
ופשוט שלדברים אלו אין שחר אלא שלא מצאתי סתירה מפורשת לזה.