תוכן כתב:אין ספק בעיני, שמה שהגמרא אומרת שתשמיש נקבים מעין עוה"ב הוא רק דיחוי ולעשות גדר. אבל הפשט הפשוט הוא כמובן הפשט הפשוט.
תוכן כתב:אתה באמת חושב שאפשר לתאר עשיית צרכים באיזו שהיא צורה למעין עולם הבא, כמו שבת למשל?
תוכן כתב:הפלפול בזה אך למותר. הפשט הפשוט הוא הפשט הפשוט, וקושיא שאפשר ליישבה בכמה אופנים, אינה מספקת לדחות הפשט הפשוט. ודברי הגמרא הם רק לדיחויא בעלמא ולמיגדר מילתא, כן ברור לי מאד!
פלגינן כתב:תוכן כתב:הפלפול בזה אך למותר. הפשט הפשוט הוא הפשט הפשוט, וקושיא שאפשר ליישבה בכמה אופנים, אינה מספקת לדחות הפשט הפשוט. ודברי הגמרא הם רק לדיחויא בעלמא ולמיגדר מילתא, כן ברור לי מאד!
[זה ברור לך באותה רמה של שאר הטיעונים שטענת היום בפורום?]
זה בסדר. במחקר זה קביל מאוד. חז"ל כתבו X והתכוונו ל-Y, מטרה דידקטית סמויה.
אבן זועקת כתב:תוכן, אתה כ"כ בטוח שאתה מבין למה הגמרא מתכוונת במעין עולם הבא עד שמלאך ליבך לחדש כאלו פשטים מסמרי שער?
אולי תסביר לאיש קטון כמוני למה שמש זה מעין עולם הבא ולא רחיצה במעיינות חמים, למשל?
תוכן כתב:אבן זועקת כתב:תוכן, אתה כ"כ בטוח שאתה מבין למה הגמרא מתכוונת במעין עולם הבא עד שמלאך ליבך לחדש כאלו פשטים מסמרי שער?
אולי תסביר לאיש קטון כמוני למה שמש זה מעין עולם הבא ולא רחיצה במעיינות חמים, למשל?
שמש, שזה מקור החום בעולם, שהוא מחלים, מרפא, מצמיח, מאיר, בודאי הוא מעין עוה"ב, וזה מובן לחלוטין. ותיתי לי שאין אני יחידאה בזה, כמו שהעיר הרב מה שנכון, תשוח"ח לו.
תוכן כתב:שה' ישלם שכרי שאני לא היחיד שאמרתי פשט נכון זה, אלא אחרים אמרוהו גם. (אם אחרים לא היו אומרים, היה מקום לספק שלא אקבל שכר, כי אולי אני טועה.)
פלגינן כתב:משמע בגמרא שוודאי זה תענוג מעין עוה"ב, אך מאחר שהתשמיש מכחיש כוחו של אדם, לא יתואר על זה שם 'עולם הבא', ועל כן צ"ל תשמיש נקבים.
פלגינן כתב:תוכן כתב:שה' ישלם שכרי שאני לא היחיד שאמרתי פשט נכון זה, אלא אחרים אמרוהו גם. (אם אחרים לא היו אומרים, היה מקום לספק שלא אקבל שכר, כי אולי אני טועה.)
היכן ב'רב פנינים' מבואר כדבריך? את עצם הרעיון שחז"ל לא חולקים על כך שיש בתשמיש מעין עוה"ב, כבר כתבתי לעיל -פלגינן כתב:משמע בגמרא שוודאי זה תענוג מעין עוה"ב, אך מאחר שהתשמיש מכחיש כוחו של אדם, לא יתואר על זה שם 'עולם הבא', ועל כן צ"ל תשמיש נקבים.
אך בדבריך הוספת שחז"ל דוחים זאת בכדי לעשות גדר (שאם זה לא עוה"ב, אז כבר אנשים פחות ישמשו???).
היכן ראית מקור לכוונה נסתרת זו?
תוכן כתב:(1) ואני הקטן אמרתי לפרש, שבודאי הפשט הפשוט במימרא שתשמיש המיטה הוא מעין עולם הבא, והגמרא לעולם לא הכחישה דבר זה, וזה מה שכתב ברב פנינים. (ועיין בסנהדרין ע"ה א': 'דא"ר יצחק, מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה'. לא כתוב שם שניטלה טעם תשמיש נקבים, אלא ניטלה טעם ביאה, ודו"ק.)
(2) אלא הגמרא חששה, שאם הגמרא תשאיר את המימרא ההוא כמות שהיא, יבואו רבנים כמו דוד חורף ומבולבל שרלו, וישתמשו בגמרא זו כהוכחה על החוב של כל אחד לטעום טעם גן עדן באופן סדיר, ומה שאמרו שלא יהיו ת"ח נמצאים אצל נשותיהם כתנרגולים, דעה זו נדחית היא ויביאו אלף ראיות לסברתם. אשר על כן הגמרא עשתה אוקימתא למימרא זו, כדי להעיר לב הלומדים לא להוציא דברים מפרופורציה. אכן מדובר במעין עולם הבא, אבל תדעו שהוא מכחיש הגוף ואין ראוי להרבות. כן נראה לי ללמוד פשט בגמרא.
פלגינן כתב:משמע בגמרא שוודאי זה תענוג מעין עוה"ב, אך מאחר שהתשמיש מכחיש כוחו של אדם, לא יתואר על זה שם 'עולם הבא', ועל כן צ"ל תשמיש נקבים.
מנצפך כתב:הכותרת הזכירה לי משום מה אמרה יפה בשם אחד הצדיקים:
ג' 'מעין' הם:
מעין שלש, מעין שבע ומעין עולם הבא.
הפשטן כתב:מנצפך כתב:הכותרת הזכירה לי משום מה אמרה יפה בשם אחד הצדיקים:
ג' 'מעין' הם:
מעין שלש, מעין שבע ומעין עולם הבא.
כמובן יש עוד מעין. למשל מעין שמונה עשרה (תפילת הביננו), כמובא במשנה ברכות (כח ע"ב).
מי זה אותו "אחד הצדיקים"?
אבן זועקת כתב:תוכן, אתה כ"כ בטוח שאתה מבין למה הגמרא מתכוונת במעין עולם הבא עד שמלאך ליבך לחדש כאלו פשטים מסמרי שער?
אולי תסביר לאיש קטון כמוני למה שמש זה מעין עולם הבא ולא רחיצה במעיינות חמים, למשל?
אלדר בריל כתב:והשפלים מבינים תענוג שפל כמו תשמיש נקבים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים