מבואר שאם נמצא בן גרושה וחלוצה למ"ד מתה כהונה הרי הוא ככהן גדול שמת, ואין הרוצח גולה.
וקשה איזה כפרה יש כאן
ועיין ריטב"א שהבושה על שנמצא בן גרושה וחלוצה הוי כמיתה ומכפר.
ושמעתי להקשות, הלא נתברר שאינו כהן גדול ומה אכפת לן מבושתו? ומה כפרה יש בה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים