בא דוד והעמידן על אחת עשרה כו' כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא זה היה בוכה אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט אמרו ליה מי כתיב עושה כל אלה עושה אלה כתיב אפילו בחדא מינייהו דאי לא תימא הכי כתיב קרא אחרינא (ויקרא יח, כד) אל תטמאו בכל אלה התם נמי הנוגע בכל אלה הוא דמטמא בחדא מינייהו לא אלא לאו באחת מכל אלה הכא נמי באחת מכל אלו
קשה לי, הרי אמרו, בא דוד והעמידן על י"א, ובא אחריו חבקוק והעמידן על אחת , ואם נפרש בקרא של דוד, שגם אם יקיים רק את אחת מכל אלה "לא ימוט", אם כן מאי רבותיה דחבקוק, אדרבה מה שהעמידן דוד עדיף, שבאחת מכל הי"א יכול לזכות. וצ"ע בזה.