עזריאל 10 כתב:אם כבר דנים בשאלות נוספות, אעלה כאן קושי נוסף שהיה לי:
הגמרא דף ג׳:, מביאה ברייתא שאומרת שספק ביצה שנולדה ביו״ט אסורה וכו׳.
הגמ׳ מנסה להבין מדוע לרב יוסף ור׳ יצחק שסוברים שאיסור ביצה ביו״ט הוא דרבנן, ספק ביצה יהיה אסור?
מתרצת הגמרא שמיירי בספק נולדה מעוף טריפה שזה דאורייתא, ולמרות שזה דבר שאין לו מתירים, למסקנא, לא בטלה היות והתנא של הברייתא הוא התנא דקציעות, שאומר שכל דבר שבמנין, אפילו בדרבנן לא בטל.
קשה לי, אם לרב פפא התנא שלנו הוא התנא דקציעות שסובר שבמנין גם דרבנן לא בטל, מדוע לא נאמר מעין דברי רב אשי שמיירי בספק נולדה ביו״ט כפי שחשבנו מלכחילה, ונאמר שאסורה מצד ספק נולדה ביו״ט שזה אמנם ספק דרבנן, אך היות שהתנא סובר שדבר שבמנין אפילו בדרבנן לא בטיל, הספק לא בטל???
למה לרב פפא הספק נשאר כפי שדחקנו לומר, שהברייתא שעוסקת בביצה שנולדה ביו״ט, אוסרת ספיקה משום חשש טריפה?
אוצר החכמה כתב:לי יש שאלה אחרת בגמרא בדף ג ע"א מבואר שפירות הנושרים הוא איסור דרבנן לר' יצחק ורב יוסף.
האם לרבה אינו כן ואסורים מדין הכנה?
אוצר החכמה כתב:עזריאל 10 כתב:אם כבר דנים בשאלות נוספות, אעלה כאן קושי נוסף שהיה לי:
הגמרא דף ג׳:, מביאה ברייתא שאומרת שספק ביצה שנולדה ביו״ט אסורה וכו׳.
הגמ׳ מנסה להבין מדוע לרב יוסף ור׳ יצחק שסוברים שאיסור ביצה ביו״ט הוא דרבנן, ספק ביצה יהיה אסור?
מתרצת הגמרא שמיירי בספק נולדה מעוף טריפה שזה דאורייתא, ולמרות שזה דבר שאין לו מתירים, למסקנא, לא בטלה היות והתנא של הברייתא הוא התנא דקציעות, שאומר שכל דבר שבמנין, אפילו בדרבנן לא בטל.
קשה לי, אם לרב פפא התנא שלנו הוא התנא דקציעות שסובר שבמנין גם דרבנן לא בטל, מדוע לא נאמר מעין דברי רב אשי שמיירי בספק נולדה ביו״ט כפי שחשבנו מלכחילה, ונאמר שאסורה מצד ספק נולדה ביו״ט שזה אמנם ספק דרבנן, אך היות שהתנא סובר שדבר שבמנין אפילו בדרבנן לא בטיל, הספק לא בטל???
למה לרב פפא הספק נשאר כפי שדחקנו לומר, שהברייתא שעוסקת בביצה שנולדה ביו״ט, אוסרת ספיקה משום חשש טריפה?
מה הכוונה הספק לא בטל היתר ספיקא דרבנן לא נובע מרוב כך שהתנא דליטרא קציעות לא מחמיר בזה יותר מאחרים.
(אי אפשר להכיח מדבר שיש לו מתירין )
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים