רש"י בפרשתנו שעברה (כא ל): ונתן פדיון נפשו - דמי ניזק, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר דמי מזיק.
לפנינו בגמ' ב"ק כז. שמות החולקים אחרים: ונתן פדיון נפשו - דמי ניזק, ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר: דמי מזיק.
מקור דברי רש"י הוא מן המכילתא אלא ששם הלשון מעט שונה תחת ניזק - מומת, תחת מזיק - ממית.
והנה מצאנו בגיטין מט: ובב"ק ז. שנחלקו בברייתא לענין מיטב: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם - מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל; רע"א: מיטב שדהו של מזיק ומיטב כרמו של מזיק.
בשני המקומות סובר ר"י של ניזק ור"ע של מזיק, האם ישנו קשר כלשהו בין המחלוקות?