הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 28, 2018 1:27 am
לתועלת רבותינו שליט"א, אני מצרף משכ"ת בס"ד במקו"א, סיכום בעניין חולין בעזרה. [להרחבת היריעה, עיין בדבר יעקב בקידושין ובב"ב]..
קדושין נז,ב וחולין שנשחטו בעזרה: מנא הני מילי אמר ר' יוחנן משום ר' מאיר אמרה תורה שחוט לי בשלי ושלך בשלך מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור, אי מה שלי בשלך ענוש כרת אף שלך בשלי ענוש כרת אמר קרא {ויקרא יז-ד} ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' ונכרת על קרבן ענוש כרת על חולין שנשחטו בעזרה אין ענוש כרת".
מבואר בסוגיא, שאיסור חולין שנשחטו בעזרה הינו מה"ת, עד כדי שסלקא דעתך היה בגמ' לחייבו כרת.
עוד נראה מצורתא דשמעתתא, שכל האיסור חולין בעזרה נוהג רק בזבחים, ולא בשאר דברים, כפי שמרבים לאיסור חולב"ע אף בע"מ חיה ומיני עופות והטעם, שהוי דרך שחיטה כפי בהמה תמימה.
אולם מאידך גיסא, התוס' ב"ב [פא,ב] נקטו, שכל שיש צד הקרבה למזבח אף ללא שחיטה, כגון ביכורים נוהג בזה איסור חולב"ע.
ושיטת הרמב"ם [שחיטה ב,ג] שכל חולין אסור להכניס לעזרה ואפילו שלא הוי דרך הקרבה.
עוד יל"ע, דהנה הרשב"ם [ב"ב פא,ב ד"ה דלמא] כתב בתירוץ א' שחולין בעזרה הוי מדרבנן, וזהו צ"ע מסוגיין דמבואר להדיא שאיסור חולב"ע הוי מה"ת, וכפש"נ שהיה הו"א שיתחייב כרת על כך.
וז"ל הרשב"ם, "דלמא לאו בכורים נינהו. דשמא לא קנה קרקע וקמעייל חולין לעזרה ודרשינן ו) ובסיפרי כי ירחק ממך המקום וזבחת (דברים יב) בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום חולין שלך והוא הדין לכל הבאת חולין בעזרה שאסור אי נמי מדרבנן דלמא איכא דחזי ליה דנוהג בהן מנהג חולין כדינן וסבור קדשים הן הואיל ואייתינהו בעזרה ואתי לזלזולי בקדשים".
הרי שנחלקו ב' תירוצי הרשב"ם האם חולב"ע הוי מה"ת או מדרבנן, וצ"ב מהמבואר הכא שאיסור שחיטת החולין בעזרה הוי מה"ת.
ומבואר בזה, שיש ב' דינים בחולין בעזרה, א' מעשה שחיטה ועבודה גמורה, שזהו איסור מן התורה, עד כדי שהיה הו"א שיהא חייב על כך כרת. ואיסור זה נוהג רק במין זבח טהור. והב' שאסור להכניס חולין לעזרה. ובזה נחלקו הרמב"ם והתוס', דלתוס' רק מידי דבר עבודה שיש בו צד מזבח נאסר. בעוד שהרמב"ם סובר שמדרבנן נאסרה הכנסת כל חולין לעזרה.
ובדין השני של חולין בעזרה, נחלקו הראשונים, התוס' והרשב"א [חולין קל,ב] נקטו שזהו איסור מן התורה. אמנם התורי"ד והתוסה"ר [ב"ב פא] נוקטים שחולין בעזרה הוי מדרבנן. ובזה נחלקו ב' תירוצי הרשב"ם [שם] האם הכנסת חולב"ע נאסרה מה"ת או מדרבנן.
ויעויין עוד במשנה למלך [שם, ד"ה אשר] שלמד בדעת הרמב"ם ששחיטת חולין בעזרה הינה מה"ת. והכנסת חולין לצורך גבוה לעזרה נמי אסורה מה"ת. בעוד שהכנסת שאר דברים שאינן נוגעים לענייני עבודה נאסרו רק מדרבנן.
ונראה להביא ראיה שיש דין מיוחד בחולין בעזרה בהקטרה, דהנה התוספות בזבחים [עז,ב] ד"ה בדם] כתבו דאפילו למאן דאמר חולין בעזרה לאו דאורייתא, היינו רק להכניסו לעזרה, אבל להקטירו ע"ג המזבח, יש לומר דלכו"ע אסור מן התורה.
חזינן להדיא, שיש דין של חולב"ע מלבד ההכנסה אלא בגוף ההקטרה.