שמואל דוד כתב:חולין קג: במתני׳ כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים ואסור להעלות עם הגבינה על השלחן חוץ מבשר דגים וחגבים
ועיין רש״ש ותפארת יעקב שהעירו מדוע פתח בחלב וסיים בגבינה.
ואני חשבתי לתרץ דמתניתין דיבר בהווה ודרך לבשל בחלב ולאכול עם גבינה ולא לאכול עם חלב. (כמדומני שבזמן הגמרא עיקר משקה שהיו שותים היה או מים או יין ושכר)
האם אפשר לפרש כן?
שמואל דוד כתב:קד:
תנא אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן הוא תני לה והוא אמר לה בלא נטילת ידים ובלא קינוח הפה
ועיין רש"י ד"ה בלא קינוח הפה - שאם אכל זה ובקש לאכול זה אין צריך ליטול ידיו ולקנח אבל בבשר בהמה בעי קינוח כדלקמן שלא יהא נדבק כלום מן הראשון בחניכיו
ויש להעיר מדוע לא כתב רש"י "נטילת ידים" בדיבור המתחיל. וחשבתי לומר שרש"י גרס בגמרא קינוח הפה ואח"כ נטילת ידים (וכן משמע ממש"כ "בלא קינוח הפה"
ולא כתב "ובלא קינוח" כו') אבל מהמשך לשונו משמע שגרס נטילה ואח"כ קינוח. וצ"ע בזה.
וע"ע לשון הריטב"א כשמעתיק רש"י.
שמואל דוד כתב:קז:
רש״י ד״ה דמחיין רבאי. צ״ע בכוונתו, ומה הוסיף על לשון הגמרא.
שמואל דוד כתב:קטו:
נאמר כאן כי עם קדוש כו׳ ונאמר להלן ולא יהיה קדש כו׳
יש לעיין מדוע לא הביא תחילת הפסוק ״לא תהיה קדשה״
בברכה המשולשת כתב:שמואל דוד כתב:קטו:
נאמר כאן כי עם קדוש כו׳ ונאמר להלן ולא יהיה קדש כו׳
יש לעיין מדוע לא הביא תחילת הפסוק ״לא תהיה קדשה״
המלה דומה יותר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים