עַד הַקָּצִיר ובהמשך: קציר חיטים ולא קציר של שעורים. ושואל כְּתִיב (רות ב) עַד כְּלוֹת קָצִיר הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים וְאַתְּ אָמַר כֵּן? בתמיה! איך אתה אומר שקציר חיטים בלבד קרוי קציר? ועונה מַה דְּהוּא קְרִיָּיא בַּדָּרוֹם הִיא הפסוק מדבר על הדרום ששם אכן היה קציר שעורים. מַתְנִיתָא המשנה מדברת בַּגָּלִיל שאין שעורים גדלו שם.
היכן נאמר (אפילו בדרך הוה אמינא) שקציר חיטים בלבד קרוי קציר? אדרבה במשנה עצמה (ובמנחות פד:) משמע שגם קציר שעורים קרוי קציר! ופסוק מפורש הוא... אפשר לנסות לתרץ מה הוא התכוון לומר אבל הניסוח בעייתי מאוד ואפילו מטעה.
ועי' בקה"ע:
כתיב עד כלות קציר השעורים וקציר החטים. משמע דשניהם כלים בבת אחת ובמתני' תנן עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים ולא קציר שעורים.