הקושיא מובנת מאד, כי הדעת נותנת, דכמה דאמרינן 'כתותי מכתת שיעוריה', הכי נמי אמרינן 'כתותי מכתת שמיה', ותנן: מדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד.רון כתב:לא מובנת קו' מר שליט"א
ומטונך! דהתם משנינן:מֵיתִיבִי, בַּיִת הַמֻּסְגָּר מְטַמֵּא מִתּוֹכוֹ, מֻחְלָט - מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו, וְזֶה וָזֶה מְטַמְּאִין בְּבִיאָה.
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּדִמְכַתַּת דָּמֵי, וְהָא בָּעֵינַן 'וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת' וְלֵיכָּא.
הכי נמי אמר קרא 'סקול יסקל השור', אפילו בשעת סקילה קרוי שור.שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא 'וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת', אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נְתִיצָה קָרוּי בַּיִת;
אמינא לך אנא בית, ואמרת לי את סנדל.רון כתב:בסנדל יש שיעור "חופה את רוב רגלו".
עזריאל ברגר כתב:ולהעיר, ששור הנסקל אינו עומד לשריפה, אלא לסקילה וקבורה.
מהא דפרכינן בפרק מצות חליצה מבית המוחלט אסנדל המוחלט, כמובא למעלה, מוכח בהדיא דלאו דוקא בדבר העומד לשריפה אמרינן דכמכתת דמי.עזריאל ברגר כתב:ולהעיר, ששור הנסקל אינו עומד לשריפה, אלא לסקילה וקבורה.
ושור שהמית את האדם – עומד לסקילה, ובעינן 'כי יגנוב איש שור וטבחו' וליכא.עזריאל ברגר כתב:בית המוחלט - עומד לנתיצה, כדכתיב ונתץ את הבית.
סנדל המוחלט - עומד לשריפה, כדכתיב "ושרף את .. כלי העור".
רון כתב:התוס' ביבמות כתבו 'כיון דטעונה גניזה אין כתותי שיעור גדול מזה', הרי מבואר דאפי' בנקברין אמרינן כתותי מיכתת שיעוריה.
וְהָא דְאָמַר גַּבֵּי שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְגַבֵּי לוּלָב שֶׁל אֲשֵׁרָה וּמִנְעָל בְּפֶרֶק מִצְוַת חֲלִיצָה כַּתּוּתֵי מְכַתַּת שִׁעוּרֵהּ; אֲפִילּוּ רַבָּנָן מוֹדוּ, מִשּׁוּם דְּאִסּוּר הֲנָאָה הוּא, וְלָא הָוֵי אֶלָּא כְּעַפְרָא דְאַרְעָא בְּעָלְמָא, וְלֵיכָּא שִׁעוּרָא.
עזריאל ברגר כתב:האם כתותי מיכתת זה לא מצד שהוא עומד להישרף?!
ושור הנסקל אין דינו להשמדה אלא לקבורה.
ביקורת תהיה כתב:ושור שהמית את האדם – עומד לסקילה, ובעינן 'כי יגנוב איש שור וטבחו' וליכא.עזריאל ברגר כתב:בית המוחלט - עומד לנתיצה, כדכתיב ונתץ את הבית.
סנדל המוחלט - עומד לשריפה, כדכתיב "ושרף את .. כלי העור".
א. פדיון פטר חמור בשה שהמית את האדם – נידון חדש שלא הוזכר עד כה. כלום ישנה התייחסות לשאלה זו בכתובים?עזריאל ברגר כתב:לגבי פדיון פטר חמור אפשר לומר שכמת הוא חשוב.
ביקורת תהיה כתב:ולגופו של דבר: הפודה פטר חמור בשה שנעבדה בו עבירה ונגמר דינו – פדיונו פדיון או לא?
תא שמע!ביקורת תהיה כתב:הפודה פטר חמור בשה שנעבדה בו עבירה ונגמר דינו – פדיונו פדיון או לא?
שמע מינה, הפודה פטר חמור בשה שהמית ונגמר דינו - אין פדיונו פדיון. שמע מינה.שׁוֹר שֶׁהֵמִית, עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מֻקְדָּשׁ; מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מֻקְדָּשׁ (דְּלָאו בִּרְשׁוּתֵהּ דְּמָרֵהּ קָאֵי לְאַקְדּוּשֵׁהּ - רש"י).
ביקורת תהיה כתב:תא שמע!ביקורת תהיה כתב:הפודה פטר חמור בשה שנעבדה בו עבירה ונגמר דינו – פדיונו פדיון או לא?שמע מינה, הפודה פטר חמור בשה שהמית ונגמר דינו - אין פדיונו פדיון. שמע מינה.שׁוֹר שֶׁהֵמִית, עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מֻקְדָּשׁ; מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מֻקְדָּשׁ (דְּלָאו בִּרְשׁוּתֵהּ דְּמָרֵהּ קָאֵי לְאַקְדּוּשֵׁהּ - רש"י).
המסקנא הוסקה על יסוד דברי רש"י 'דלאו ברשותיה דמריה קאי'. וכן הוא לשון רבינו תם: 'אין לו מכר דאין לו בעלים'. כלומר, אין הוא נחשב כבעל השה, וממילא אינו יכול לפדות בו.עזריאל ברגר כתב:אתה דן מצד שאי אפשר לעשות עליו שינוי בעלות.
מיללער כתב:עזריאל ברגר כתב:האם כתותי מיכתת זה לא מצד שהוא עומד להישרף?!
ושור הנסקל אין דינו להשמדה אלא לקבורה.
כתותי מיכתת שיעוריה הוא מצד שעומד להישרף אבל לא מן הדין של כל העומד לשרוף כשרוף דמי שהרי אפי' לרבנן החולקים על ר"ש ולא ס"ל דכשרוף דמי מודים להדין של כתותי מיכתת שיעוריה, והדברים עתיקין.
והחילוק יסודו הוא בר"ן על הגמ' בגט שכתבו על איסורי הנאה שהובא לעיל, דרק בדבר שצריך שיעור אמרי' כתותי מיכתת שיעוריה, שחזינן בה שנחסר מהשיעור אבל לא שהדבר לא נמצא, ויש גם בתוס' עירובין מזה לגבי לחי העשוי מאיסורי הנאה הנשרפין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים