בתבונה כתב:תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לא עמוד א
ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן, אמרה ליה: ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי! צווחה ולא אשגח בה רב נחמן. אמרה ליה: איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה? אמר להו רב נחמן: פעיתא היא דא, ואין לה אלא דמי עצים בלבד
ושם לא מדובר רק על הגזלן אלא שלא יחשב גזול גם לגבי ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא
דורש מבקש כתב:שם מיירי גם על התלמידים עצמם שבנו זאת. ועוד דלא מבואר שם שהם מכרו לריש גלותא אלא היו שלוחיו
עושה חדשות כתב:ז"ל רה"ג בספר המקח - אבל אם רצה הגזלן להחמיר על עצמו ולדקדק בתשובתו וסותר מה שבנה ולהחזיר את הגזלה בעיניה הוא יפה לו כמו שמצינו בנינוה.
האם בב"נ יש תקנת מריש?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 126 אורחים