יאיר כתב:האם היום שקוראים התרגום הוא ענין סגולי (לענין אריכות ימים וכו')? שהרי היום אין צורך בקריאת התרגום כדי להבין ואדרבה הפוך,
התרגום פחות מובן.
האם יש מי שמדבר בזה?
צביב כתב:החזו"א היה קורא מקרא תרגום ומקרא
יאיר כתב:צביב כתב:החזו"א היה קורא מקרא תרגום ומקרא
והוא משום שכך הבין יותר טוב.
צביב כתב:בפשטות הבשר מונח על היד כלומר על גבי היד [על כף היד]
שמואל דוד כתב:
ג)בד"ה ישלים בא"ד וזה השלמה במדרש כו'
והגיהו המפרשים שצ"ל וזמן השלמה
אולם עיין מהרצ"ח שכתב שתיבת "השלמה" הוא ר"ת, וכך צ"ל, וזה ה'דיבור ש'ייך ל'מעבר מ'ן ה'דף. עיין שם בכל דבריו.
והגם שדפח"ח לכאורה ק"ק לומר כן. שלא מצינו ר"ת כזה. ובאמת בסמ"ג כתב וזמן השלמה כו' וכמוש"כ במסורת הש"ס
האם יש לחברי הפורום עוד מראי מקומות בזה
צביב כתב:דרך אגב
היה מי שכתב שדרך רש"י בפירושו לבאר את תרגום אונקלוס, [או לחלוק עליו, ושמעתי מאבי מורי שרש"י סבר שאונקלוס אינו תנא, אע"פ שהיה בדור תנאים]
לימוד דיבור זה חל בשבת קודש פרשת ויחי, שבה אונקלוס מפרש בהרחבה (ופעמים בשני פנים) ברכות יעקב לבניו.יֵשׁ מְפָרְשִׁים, דְּהוּא הַדִּין לַלּוֹעֲזוֹת בַּלַּעַז שֶׁלָּהֶן הָוֵי כְּמוֹ תַּרְגּוּם (שמפרש לפעמים), כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ לְעַמֵּי הָאָרֶץ, כָּךְ הֵם מְבִינִים מִתּוֹךְ הַלַּעַז. וְלָא נְהִירָא, שֶׁהֲרֵי הַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ (במה) [כַּמָּה דְבָרִים] שֶׁאֵין לִלְמֹד מִן הָעִבְרִי, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּכַמָּה דוּכְתֵּי דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא תַּרְגּוּמָא דְּהַאי קְרָא לָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר. עַל כֵּן אֵין לוֹמַר בְּשׁוּם לָשׁוֹן פַּעַם שְׁלִישִׁית כִּי אִם בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. (התיקונים על פי תוספות הרא"ש)
דורש מבקש כתב:צביב כתב:דרך אגב
היה מי שכתב שדרך רש"י בפירושו לבאר את תרגום אונקלוס, [או לחלוק עליו, ושמעתי מאבי מורי שרש"י סבר שאונקלוס אינו תנא, אע"פ שהיה בדור תנאים]
גם אם אינו תנא אבל כל דבריו הוא מפי התנאים כמבואר במגילה ג. ועי"ש במהרצ"ח
שמואל דוד כתב:ב) בד"ה ואפילו עטרת ודיבון כו' ויש לומר משום הכי נקט עטרת ודיבון אע"ג שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי וצריך לקרות ג' פעמים העברי מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישי בתרגום ע"כ
ולכאורה דבריהם סותרים זה את זה, שכתבו "וצריך לקרות ג' פעמים העברי" דמשמע שבמקום שאין תרגום אונקלוס צריך לקרות ג' פעמים עברי, ואח"כ כתבו שטוב לקרות תרגום ירושלמי. וכ"ה בפי כהן. ועיין מהרש"א ועדיין צ"ב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 122 אורחים